זיהום הפלסטיק הבלתי נראה של ישראל
כישראלים, כולנו כבר רגילים לפסולת פלסטיק זרוקה במרחב הציבורי ברחוב, בחוף הים או ביער, אבל בישראל יש זיהום פלסטיק נוסף, סמוי מן העין: זיהום המיקרו־פלסטיק בחופי מפרץ ובנחל הקישון, הנפלט ממפעלי כרמל אולפינים של בז״ן.
בתחקיר שטח ראשון מסוגו ברמה המקומית, יצאנו בגרינפיס להתחקות אחר הזיהום שמזהם את הסביבה כבר בתחילתה של שרשרת הייצור. העדר אכיפה סביבתית בישראל מאפשר למפעלים לזהם חופשי, על חשבון הבריאות והטבע של כולנו.
זיהום הפלסטיק מציף את כדור הארץ: הוא פוגע בבריאות האדם, מעמיק עוולות חברתיות, הורס את המגוון הביולוגי ומחריף את משבר האקלים. בעוד שמרבית הדיונים על פסולת פלסטיק מתמקדת בסוף חייו של המוצר, השלכתו או מיחזורו, הפלסטיק מזהם לאורך כל שרשרת הייצור שלו – מתחילתה ועד סופה.
במהלך חודשי מאי ויוני, ערכו פעילי גרינפיס שמונה ימי ניקיון בחופים שהתמקדו בזיהוי, איסוף ותיעוד של נורדלים: מיקרו־פלסטיק תעשייתי, שנפלט ממפעלי כרמל אולפינים של בז״ן, ומזהם את החופים והנחלים בישראל. בכל החופים שנבדקו נמצאו אותן כדוריות מיקרו־פלסטיק זעירות.
מה הם הנורדלים ומה הבעיה איתם?
הנורדלים, אותם מייצרת בארץ חברת "כרמל אולפינים" ושנמצאו בחופים לאורך צפונה של ישראל, הם גרגירי פלסטיק זעירים, המשמשים כחומר הגלם הראשוני לייצור מגוון רחב של מוצרי פלסטיק. כמו 99% מהפלסטיק, גם הם מיוצרים מנפט, והם תוצר השלב שמגיע לאחר זיקוק הנפט הגולמי ולפני התכת החומר ועיצובו למוצר סופי. כך למשל, כדי לייצר בקבוק פלסטיק אחד קטן נדרשים כ-600 נורדלים. הנורדלים משמשים לייצור מגוון רחב של מוצרים, המלווים אותנו כמעט בכל תחומי החיים.
עקב גודלם הקטן (פחות מ 5 מ"מ), נורדלים נוטים להישפך ולזלוג בקלות מהמפעלים ובעת השינוע, וכך מגיעים אל הסביבה, ובמיוחד לים, לנהרות ולנחלים. הם סופגים מהסביבה מזהמים רעילים ועלולים להיאכל בטעות על ידי בעלי חיים ימיים, מה שמעלה חשש לפגיעה בבריאות המערכת האקולוגית ואף בבריאות האדם דרך שרשרת המזון. הזיהום מנורדלים נפוץ ברחבי העולם, אך לעיתים קרובות אינו מדווח או מוסדר רגולטורית.
כרמל אולפינים – עבריינית סביבתית
היצרנית היחידה של נורדלים בישראל – ״כרמל אולפינים״, חברת בת של בז״ן – היא עבריינית סביבתית המככבת באופן קבוע בראש רשימת המפעלים המזהמים בישראל. היא מחזיקה בעבר מתועד של הפרות סביבתיות, קנסות ותביעות בשל זיהום מתמשך של מקורות המים, האוויר והקרקע בלב מטרופולין חיפה. זהו מפעל הפטרוכימיה היחיד לייצור פלסטיק ראשוני בישראל ומוצריו המרכזיים הם פולימרים, אותם ״כרמל אולפינים״ מייצרת ומשווקת, המשמשים כחומרי גלם לתעשיית הפלסטיק.
ב-2021 נחשפה דליפה מאסיבית של נורדלים מהמפעל, וכעת למרות הטענות של ״כרמל אולפינים״ לתיקון העוולה והתחייבות לתוכנית מניעה – תחקיר גרינפיס ישראל חושף נוכחות עקבית של נורדלים בחופים ובנחלים בסביבת המפעל: עדות לזיהום תעשייתי מתמשך המתרחש מתחת לרדאר.
התחקיר מוכיח פעם נוספת כי בעיית הפלסטיק אינה נובעת רק מקושי במיחזור ובטיפול בפסולת, אלא בראש ובראשונה – מהעובדה שאנחנו ממשיכים לייצר פלסטיק חדש בקצב מסחרר. לכן, הפתרון האמיתי הוא טיפול בבעיה מהשורש: הפחתה דרמטית בייצור הפלסטיק הראשוני עצמו.
העובדות ברורות: מול האיום הסביבתי והבריאותי האדיר, מיחזור לעולם לא יוכל להתמודד באופן אפקטיבי עם משבר הפלסטיק העולמי. נכון להיום, רק 7% מהפלסטיק בישראל עוברים מיחזור, ורק 9% מהפלסטיק שיוצר עד היום מוחזר. בהתחשב בכך שכמויות הפסולת רק הולכות וגדלות, גם השקעת עתק בתשתיות מיחזור תקרב אותנו רק במעט לכמויות הפסולת שנזרקות בכל יום. במקום להמשיך ולהיכשל בהתמודדות עם פסולת הפלסטיק בקצה מעגל החיים שלה בזמן שהייצור גבוה מתמיד, במקום להמשיך לבזבז זמן על פתרונות שלא עובדים אך משרתים את התאגידים המזהמים – פשוט לסגור את הברז.
זה הזמן להתייחס לכל מסלול חייו של הפלסטיק – מייצורו ועד השלכתו – ולהטיל את האחריות לזיהום על אלה שיוצרים אותו. יותר מ-74 אלף ישראלים דורשים מהממשלה להתחיל לעשות את החלק שלה במאבק העולמי במשבר פסולת הפלסטיק – ולסגור את הברז!
בואו הצטרפו אליהם ואלינו.
בואו להיאבק איתנו!
