בכל פינה בעולם – משבר פסולת הפלסטיק

הפלסטיק נמצא בכל מקום. חלקיקיו אותרו בחלב אם, ריאות ודם אנושיים, בבטן ציפורים ויונקים ימיים, בבשר וחלב של חיות משק, במעמקי האוקיינוסים, פסגות הרים ובשני הקטבים של כדור הארץ. בתוך פחות ממאה שנה, הפך הפלסטיק לחלק בלתי נפרד מהטבע שלנו.

משבר זיהום הפלסטיק הוא אחד התסמינים הבולטים ביותר של מערכת כלכלית וחברתית מקולקלת, אשר פוגעת גם בנו וגם בכדור הארץ – מערכת הממקסמת רווחים על חשבון הטבע והאדם. 

פלסטיק הוא שם כולל למשפחה של חומרים סינתטיים המיוצרים על ידי התעשייה הפטרוכימית מתוצרי לוואי של דלקי מאובנים, בעיקר נפט וגז. הפלסטיק ידוע בזכות עמידותו, גמישותו, עלותו הנמוכה וקלות העיבוד שלו, מה שהפך אותו לחומר פופולרי במגוון רחב של יישומים ומוצרים. ישנם סוגים רבים של פלסטיק, כאשר לכל אחד מהם תכונות שונות. ורסטיליות זו הפכה את הפלסטיק לתחליף המושלם לזכוכית או חרס שבירים ונדמה היה כי הוא מחזיק לנצח: אף אורגניזם לא הצליח לעכל את חלקיקיו המורכבים.

העלייה המהירה בייצור ושימוש בפלסטיק, נחשבה בתחילתה לשיאה הזוהר של הקידמה, והביאה לכינונה של תרבות ה"השתמש וזרוק" – תרבות החד-פעמי המקדשת נוחות ויעילות. כיום, הפלסטיק נמצא בכל מקום: באריזות מזון, בקבוקים, שקיות, בגדים, צעצועים, רכבים, במכשירים אלקטרוניים ועוד. אבל מה שהופך את הפלסטיק לכל כך שימושי, הופך אותו לאסון סביבתי. 

חוף ים מכוסה לחלוטין בפסולת פלסטיק.
© Daniel Müller / Greenpeace
מסיכה רפואית חד-פעמית צפה בתוך הים על רקע שמש וצמחיית מים.
© Beach Guardian / Greenpeace
תעלת מים באסיה מלאה בפסולת פלסטיק.
© Chanklang Kanthong / Greenpe

הבעיה עם זיהום הפלסטיק

זיהום הפלסטיק הפך לאחת הבעיות הסביבתיות החמורות ביותר. מוערך כי יותר מ-460 מיליון טונות של פלסטיק מיוצרים בכל שנה, וכ-20 מיליון מהם מגיעים אל הסביבות הטבעיות שלנו, בים וביבשה. מאלה, כ-12 מיליון טונות של פסולת פלסטיק – שווה ערך למשאית מלאה בכל שנייה – מגיעים אל האוקיינוסים שלנו. ייצור הפלסטיק צפוי לשלש את עצמו עד 2060, והתשתיות, אפילו במדינות מתקדמות ומפותחות, לא עומדות בקצב. רק כ-9% מכלל הפלסטיק שיוצר עד היום מוחזרו, ושאר הפלסטיק מצא את דרכו למטמנות, למשרפות או לשטחי טבע – תוך שהוא מזהם את האדמה, האוויר והמים.

באוקיינוסים, מיליוני בעלי חיים ימיים מתים בכל שנה עקב זיהום פלסטיק, אם מחנק, רעב או פגיעות פנימיות. מציפורים ועד דגים ויונקים, כ-700 מינים אשר חלקם בסכנת הכחדה תועדו כמושפעים מפלסטיק, וכמעט כל מיני העופות הימיים עיכלו פלסטיק או האכילו בו את צאצאיהם. מרבית מקרי המוות של היונקים הימיים כמו כלבי ים, לוויתנים וצבי ים, נובעים מהסתבכות בפסולת פלסטיק דוגמת ציוד דיג וטבעות של מארזי פחיות, אולם חלקיקי פלסטיק זעירים, מיקרופלסטיק, נמצאו במעל 100 מינים ימיים ובהם דגים, שרימפס וצדפות למאכל. זרמי מים באוקיינוס הובילו להצטברות כמויות אדירות של פסולת פלסטיק, וליצירתו של אי הפלסטיק באוקיינוס השקט – אי תת-ימי ששטחו כ-80 פעמים שטחה של מדינת ישראל.

מיליארדי טונות של פלסטיק כבר נטמנו בבטן האדמה בכל העולם, ואלה יזהמו במהלך מאות השנים הקרובות את הקרקע ומי התהום בכימיקלים ורעלים שונים. בנוסף, שנים של ייצוא פסולת פלסטיק ממדינות המערב, הציפו את מדינות הדרום הגלובלי בפסולת, ללא תשתיות מותאמות. התוצאה – שריפת פלסטיק מתרחשת בהיקפים אדירים במדינות רבות באופן לא חוקי וללא כל בקרה, וגורמת לזיהום אוויר חמור, תחלואה ומוות בקרב האוכלוסייה המקומית. אם לא די בכל אלה, ללא שינוי מגמה, תעשיית הפלסטיק צפויה לפלוט עד אמצע המאה כ-56 מיליארד טון גזי חממה, כ-14% מכלל פליטות גזי החממה העולמיות, ושווה ערך ל-615 תחנות כוח פחמיות שעובדות בתפוקת מקסימום! 

משאית זבל שנמצאת על הר של זבל במטמנה עם ציפורים בשמיים.
פעיל גרינפיס עם חולצה כחולה וכפפות גומי סגולות על הידיים מחזיק פסולת פלסטיק מהים, בעיקר חבלים ופקקי בקבוקים.

פלסטיק והבריאות האנושית

בעשורים האחרונים הולכות ומצטברות עדויות מדעיות רבות, לכך שלזיהום הפלסטיק השלכות שליליות נרחבות, לא רק על הסביבה אלא גם על בריאות האדם. בשורה ארוכה של מחקרים, נמצאו חלקיקי מיקרופלסטיק בריאות, דם, מוח, חלב אם ואף בשליות עוברים. מחקר מ-2019 מעריך כי בני אדם מעכלים כ-50 אלף חלקיקי פלסטיק בשנה, וזוהי הערכת חסר.

אנו מעכלים מיקרופלסטיק דרך האוויר, המים והמזון, וכן דרך מגע ושימוש במוצרי פלסטיק. הפולימרים והכימיקלים השונים המשמשים ליצירת פלסטיק, מקושרים לבעיות הורמונליות, הפרעות במערכת הרבייה, סוגי סרטן שונים, מחלות אוטואימוניות ועוד מגוון של בעיות בריאותיות. המחקר בתחום זה עדיין חדש, אולם הנתונים הידועים לנו כבר עכשיו, לא מותירים מקום לספק בדבר הנזק העצום שיש לפלסטיק על הבריאות שלנו. 

זיהום פלסטיק בישראל

בישראל מיוצרים כ-900 אלף טונות של פסולת פלסטיק בכל שנה, לא מפתיע בהתחשב בעובדה שישראל היא שיאנית אמיתית בצריכת כלים חד-פעמיים – אנו צורכים פי חמישה יותר כלי פלסטיק חד-פעמיים מהממוצע באיחוד האירופי. ענף הפלסטיק החד-פעמי צמח בתוך 4 שנים ב-51%, צמיחה מטאורית ממש, ומגלגל היום מחזור שנתי של כשני מיליארד שקלים. הישראלים צורכים מעל 250 מיליון כוסות פלסטיק חד-פעמיות בחודש, ובמגזר החרדי לבדו ישנן מאות חנויות המתמחות בכלים חד-פעמיים. לצד כל אלה, לישראל גם תעשיית פלסטיק עם היקף ייצוא של כ-2.6 מיליארד דולר בשנה.

מחקר ניטור פסולת ומקורות פסולת בחופי ישראל שערך המשרד להגנת הסביבה, מצא כי 84% מהפסולת בחופי הים התיכון ו-83% בחופי אילת, הם פלסטיק. אולם הבעיה היא מעבר לחופים מלוכלכים: הישראלי הממוצע מייצר כמעט 2 קילו של פסולת ביום, ונראה שאנחנו לא ממש יודעים מה לעשות איתה. שיעורי ההטמנה בישראל גבוהים מאוד, 80% – שיעורים התואמים מדינות עולם שלישי – וכ-20% ממשקל הפסולת מגיעים משקיות ניילון, כלים חד-פעמיים ואריזות פלסטיק. המקום במטמנות הולך ונגמר בזמן שערימות הזבל הולכות ונערמות, ללא כל פתרון ממשלתי באופק. 

דשא בגן ציבורי בירושלים עם פסולת פלסטיק של כלים חד-פעמיים.
שחיינית בחליפת צלילה צפה בים ומחזיקה שלט צהוב עליו כתוב ״אמנת פלסטיק גלובלית עכשיו!״.

אמנת הפלסטיק הבינלאומית

בסוף שנת 2022, לאחר שנים של לחצים מצד ארגוני סביבה ובהם גרינפיס, החליטו מדינות האו"ם להתכנס ליצירת אמנת פלסטיק בינלאומית, במטרה להגיע להחלטות ושיטות פעולה שיתמודדו עם המשבר. ההבנה היא, שכיוון שמדובר במשבר גלובלי שהוא חלק מכלכלה גלובלית, הדרך היעילה ביותר להתמודד איתו, היא בכינון הסכמות והחלטות משותפות בין המדינות.

גרינפיס בכל רחבי העולם, חובר לארגונים ומדענים הממשיכים ללחוץ על נציגי המדינות לעמוד מאחורי כוונתה המקורית של האמנה, ולתמוך בצמצום ייצור הפלסטיק הבתולי. גם גרינפיס ישראל שותף למאמצים, וקיים שורה של מפגשים עם הנציגות הישראלית בדיונים על אמנת הפלסטיק. אנו ממשיכים ללחוץ ככל יכולתנו על ישראל לאמץ עמדה שאפתנית, אשר תשים בראש סדר העדיפויות את טובת האנשים והסביבה, לפני הרווחים של תעשיית הדלקים, הפטרוכימיה ותאגידי המזון הגדולים.

לדעת עוד על אמנת הפלסטיק הגלובלית

בואו להיאבק איתנו!

אני רוצה לעשות משהו

מה אפשר לעשות?

ללמוד עוד

  • לרשימה המלאה

  • See all posts

    • המאבקים שלנו

    משבר זיהום הפלסטיק
    אמנת פלסטיק גלובלית
    ייצור פלסטיק ראשוני
    האמת על הכלים המתכלים
    תרבות ללא חד-פעמי

    עדכונים אחרונים

  • See all posts

  • עוד

    • הנה מה שאפשר לעשות