פעילי גרינפיס ישראל במחאה מול משרד האנרגיהֿ

השבוע העברנו פנייה דחופה לחברי ועדת התכנון מחוז דרום בבקשה לעצור את תהליך אישור פרויקט פצלי השמן בים המלח. בדיון האחרון  של הוועדה בנושא הוחלט להורות למשרד להגנת הסביבה להכין הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה, לאפשר לשותפות רא"ם להכין את התסקיר וכן לכנס שוב את חברי הוועדה על מנת לדון בתוכנית. 

במקרה הרע, החלטה זו סוללת את הדרך לאישור אחד הפרויקטים ההרסנים שתדע ישראל בתחום של ניצול משאבי טבע; במקרה הטוב היא גוזלת מהדרג המקצועי של המשרד להגנת הסביבה משאבים רבים בעוד המשרד סובל ממחסור חמור בכח אדם ונתן למתקפות מצד משרדי ממשלה רבים ומצד התעשייה.

הבאנו לידיעת הוועדה מספר פרטים שמחובתה לבחון ולנהל עליהם דיון ציבורי עוד לפני שלב התסקיר הסביבתי של הפרויקט ואנו סבורים שגם יסייעו להביא לביטולו. 

כלכליות הפרויקט ומהות ההסכם בין שותפות רא"ם לחברת רותם אמפרט/ חברת רא"ם מציגה כי הכנסותיה יעמדו על קצת יותר מ-90 מיליון דולר בשנה על בסיס מחיר חבית של 65 דולר.  כשמחיר החבית הוא פחות מ-40 דולר התמונה משתנה כליל.

על חברי הוועדה לחקור לעומק את המודל הכלכלי של שותפות רא"ם ובין השאר לוודא שהמודל הכלכלי של הפרויקט לא מתבסס על אחד מהעקרונות הבאים: סבסוד עקיף של המדינה באמצעות קליטה של פסולת פלסטיק באתר של רא"ם; לוודא את הזיקה הקיימת בין שותפות רא"ם לבין חברת רותם אמפרט – אנו חוששים כי פרויקט פצלי השמן סולל לרותם אמפרט – חברת הבת של כי"ל – את הדרך ל"מרבץ רותם עמוק" אשר נמצא מתחת לשכבת פצלי השמן ולפי הוועדה הבינמשרדית לבחינת משק הפוספטים (2013) "מהווה את העתודה המשמעותית ביותר לדורות הבאים" 

הוספת מתקן של תעשייה פטרוכימית במישור רותם בעוד האתר כבר כיום אינו עומד בתנאים של חוק אוויר נקי וישנן הפרות סביבתיות חוזרות אשר אינן מטופלות. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה האזור של מישור רותם הוא אחד המזוהמים ביותר במדינה. אם כן, האם ייתכן שאותו פרויקט של פצלי שמן "יוריד את רמת הזיהום" באתר הנוכחי? האם ייתכן שהוספת מפעל פטרוכימי באתר יישפר את רמת האכיפה הסביבתית במקום? מה הטעם לתת לשותפות רא"ם להכין תסקיר על השפעה על הסביבה כשברור שהאפשרות היחידה היא תוספת זיהום ולא הפחתת זיהום באזור שבו המטרה היחידה צריכה להיות הפחתה ולא הוספה של זיהום אוויר או אחר.

עדויות על הנזקים הסביבתיים והבריאותיים להם גורמים פצלי השמן באסטוניה. כריית פצלי שמן לצורך הפקת נפט היא שיטה בעלת השלכות סביבתיות מקומיות וגלובליות כבירות: יעילות אנרגטית נמוכה, הגברת פליטות גזי חממה, יצירת זיהום אוויר מקומי, יצירת פסולת והרעלת קרקעות. בשל סיבות אלו שיטה זו כבר נזנחה או נאסרה במרבית מדינות העולם וצירפנו לוועדה שורה ארוכה של דוגמאות על הפגיעה ההרסנית של שיטה זו באסטוניה.  

אני רוצה לעזור