בקצרה 😎
- גרינפיס ישראל פנתה לוועדה הבין-ממשלתית בנוגע להרחבת ייצוא הגז והשלכותיה.
- משרד האנרגיה אישר הגדלת ייצוא ממאגרי תמר ולוויתן ומקדם סבבי חיפושי גז חדשים.
- תומכי הרחבת הייצוא טוענים להגדלת היצע הגז המקומי והכנסות של מיליארדי שקלים למדינה.
- תשתיות הייצוא הקיימות אינן מספקות ודורשות הקמת מתקנים חדשים, כולל מתקן הנזלה צף.
- להקמת תשתיות אלו השלכות תקציביות, סביבתיות וביטחוניות דרמטיות שיש לשקול.
הבוקר שלחנו פנייה לחברי הועדה הבין משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי, בעניין התשתיות נדרשות להרחבת משק הגז והשלכותיהן.
בשנה האחרונה אישר משרד האנרגיה פעמיים את הרחבת הייצוא ממאגר תמר, וביוני 2024 פורסמה אינדיקציה של משרד האנרגיה לשותפות בלויתן כי יוכלו להגדיל את הייצוא מהמאגר במעל פי 2 מההיקף המאושר כיום. מעבר להגדלת היתרי היצוא מהמאגרים הקיימים על חשבון עתודות לצרכי הציבור הישראלי, משרד האנרגיה פועל על מנת לקדם את המכרז הרביעי לחיפושי גז במים הכלכליים של ישראל, במסגרתו כבר הוענקו רישיונות חיפוש גז חדשים בשטח של כ-3000 קמ"ר, ולאחרונה פורסם בתקשורת כי משרד האנרגיה מתכנן אף לקדם סבב חמישי של חיפושים.
לטענת בעלי העניין התומכים בהרחבת היצוא ממשק הגז, ובראשם חברות הדלקים ואיגוד תעשיות הגז, פעילות זו תסייע במידה ניכרת בהגדלת היצע הגז במשק המקומי ותניב הכנסות למדינה המוערכות במיליארדי שקלים. אך בפני הגדלת הייצוא עומדים קשיים רבים ובראשם העובדה שתשתיות היצוא הקיימות כיום אינן מספקות על מנת לאפשר את הגידול הדרמטי האמור. לצורך כך, ידרשו שדרוג והקמה של שורת מתקני תשתית חדשים, שהמשמעותי מביניהם הוא מתקן הנזלה צף שיאפשר לישראל לייצא גז לאירופה. להקמה של מתקני תשתית נדרשים אלו השלכות תקציביות, סביבתיות וביטחוניות דרמטיות, שיש לקחת בחשבון בדיון בנושא, כך עולה מדו"ח שנכתב עבורנו על ידי ד"ר דניאל מדר.
