היעדר הסכם עדיף מהסכם חלש
ביום שישי, בתום עשרה ימי דיונים בז’נבה בין 184 מדינות – לא הושג הסכם על אמנת פלסטיק עולמית מחייבת. בשלב זה, הדיונים נדחו ללא נתיב ברור קדימה, אך דבר אחד ודאי: נמשיך לדרוש אמנה שתשים את בריאות הציבור וכדור הארץ שלנו לפני המזהמים. מיליוני קולות ברחבי העולם לא ישתקו עד שתיחתם האמנה.
המחלוקת המרכזית נתגלעה בין למעלה מ-120 מדינות, שדרשו אמנה המחייבת את צמצום ייצור הפלסטיק וטיפול בכימיקלים רעילים, אל מול מדינות יצרניות נפט ופלסטיק (סעודיה, איראן, כוויית, הודו, וייטנאם), אשר התנגדו לכל מגבלה על ייצור חדש, ורצו להתמקד רק במיחזור וניהול פסולת. התוצאה הייתה ששתי טיוטות שהוצגו נדחו; הוועידה ננעלה ללא החלטה, ומדינות רבות הביעו אכזבה עמוקה. החדשות המעודדות הן שהצלחנו למנוע אימוץ של הסכם מסוכן, שהיה עוקף את נושא הפחתת הייצור והופך את האמנה לוולונטרית וחסרת שיניים. גרינפיס ושותפים רבים התעקשו ולא נכנעו ללחצים מצד תעשיית הדלקים המאובנים, עד כדי כך שהנושא של הפחתת הייצור, שבעבר נחשב לא מציאותי, הפך לקו אדום עבור מדינות ואזורים רבים.
האתגר הבא הוא לבסס את ההתקדמות שכבר הושגה ולהמשיך ללחוץ עד שתתקבל אמנה שאפתנית ומשמעותית באמת. כעת, נפעל לגבש צעדים להמשך המשא ומתן, כשהמטרה היא לנצל את המומנטום, לחשוף ולהחליש את השפעת תעשיית הדלקים והפטרוכימיה, ולהמשיך לבנות כוח ציבורי שיתמוך באמנה שאפתנית, שתוביל לעתיד ירוק וצודק.
לקריאה מלאה על סיכום דיוני האמנה
הקרנה חינם של סרט הדוקו "Plastic People" אצלכם בקהילה!
לאחרונה, ערכו פעילי גרינפיס ישראל מספר ערבי הקרנה של סרט הדוקו "Plastic People", אשר כללו שיחה מרתקת בנושא זיהום המיקרופלסטיק ומה אפשר לעשות לגביו 🐋
כעת – אנחנו מגיעים אליכם. אם גם אתם רוצים לצפות בסרט יחד עם חברים או קולגות ולהכיר את אחד המשברים הגדולים בדורנו, נשמח לערוך הקרנות נוספות בחינם בבתי קפה, מתנ״סים ובכל מקום אליו נוזמן💚
הרשמה ופרטים נוספים בטופס
זיהום הפלסטיק מציף את כדור הארץ: הוא פוגע בבריאות האדם, מעמיק עוולות חברתיות, הורס את המגוון הביולוגי ומחריף את משבר האקלים בכל שלבי חייו. תחקיר חדש של גרינפיס ישראל חושף את זיהום המיקרו־פלסטיק הסמוי מהעין בחופי מפרץ חיפה ובנחל הקישון.
אני רוצה לעזורנתנו הכל בשביל המדינה ובסוף "שברון" ו"דלק" מרוויחות
החל משבוע שעבר, משק הגז בישראל סוער עם הדיווח על עסקת ייצוא הגז הגדולה ביותר אי פעם בשווי של לא פחות מ-35 מיליארד דולר, בה מבקשים למכור את הגז מהמאגרים בישראל לחו״ל דרך מצרים – ביוקר, על חשבון צרכי הציבור הישראלי, האקלים והסביבה. מאז תחילת המלחמה, תאגידי הדלקים הפועלים בארץ, כמו שברון וניו-מד (לשעבר דלק) של איל ההון יצחק תשובה, משקיעים את מיטב מרצם על מנת להגדיל את ייצוא הגז, שנמצא במאגרים סמוכים לחופי ישראל. כל זאת, בטרם התקבלו המלצות הוועדה לבחינת הייצוא ממשק הגז, אשר מתעכבת בפרסום ממצאיה משנת 2024.
הנטייה של משרד האנרגיה לאשר את הייצוא המוגבר נובעת מגישה בעייתית במיוחד, ותהיה לה השפעות כלכליות וסביבתיות מרחיקות לכת. אחרי שיסיימו לקצור את הרווחים, תאגידי הדלקים כבר לא יהיו פה, ואנחנו נישאר להתמודד עם הזיהום, השלכות משבר האקלים המחריפות, הפגיעה האקולוגית, והמחיר הכבד של היעדר חוסן אנרגטי אמיתי, הבנוי על מעבר למשק מבוסס אנרגיה מתחדשת מבוזרת.
התפיסה הרווחת בממשלה היא שהמדינה תלויה בתאגידי הדלקים, ובשביל שיהיה להם תמריץ להמשיך להשקיע כספים ולחפש גז במים הכלכליים של ישראל, צריך להציע להם הטבות בדמות ייצוא הגז הישראלי במחירים גבוהים. בפועל, גורמים שונים, לרבות הגיאולוג יוסי לנגוצקי, שיזם את קידוחי הגז הראשונים בישראל, סבורים כי אין עוד תגליות גז משמעותיות במים הכלכליים של ישראל, וקוראים להפסקת ייצוא הגז מתוך דאגה לעתיד האנרגטי של המדינה.
על מנת לחפות על המחסור הצפוי לציבור הישראלי בשל הייצוא, מתכנן משרד האנרגיה להמשיך בפיתוח משק הגז ותשתיות נלוות, בעידן של משבר אקלים הולך ומחריף. חיפושי גז ונפט חדשים עומדים בסתירה מוחלטת למחויבות של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה ולמעבר לאנרגיה מתחדשת, ומהווה בפועל הכשלה של ההתקדמות של ישראל להתמודדות עם משבר האקלים.
היבט נוסף של יצוא מוגבר ממאגרי הגז הוא הצורך בהקמת תשתיות חדשות, שיאפשרו את ההפקה המוגברת ואת שינוע הכמויות ההולכות וגדלות. לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (2011), השקעות בתשתיות מוכרות כהוצאה פטורה ממס. לחברות הדלקים הפעילות בישראל יש אינטרס להקים עוד ועוד תשתיות הפקה, לא רק כדי לייצא יותר – אלא כדי לנצל את המנגנון הזה ולהפחית עלויות מס. מדובר בצנרות, מתקנים ימיים ותחנות קבלה – כולם פרויקטים עתירי סיכון ביטחוני וסביבתי.
בהיעדר שינוי, את המחיר של מדיניות האנרגיה בישראל, המובלת על ידי אינטרסים של תאגידי הדלקים, בחסות משרד האנרגיה והממשלה, הציבור הישראלי משלם בהווה וימשיך לשלם בעתיד.
אותם תאגידי דלקים, כמו שברון וניו מד אנרג'י, הם בין האחראים הבולטים ביותר להחרפת משבר האקלים, ולעלייה בתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוני, שמשפיעים כבר היום על חייהם של מיליונים ברחבי העולם, וצפויים רק ללכת ולהתרחב..
לחץ ציבורי משפיע
בשבוע שעבר עדכנו על הצעת ההחלטה המסוכנת שהעלה משרד ראש הממשלה: קידום כריית פוספטים בשדה בריר – למרות החלטות ממשלה קודמות – ואם לא די בכך, אז ההצעה כללה שינוי במדיניות פצלי השמן שתפתח מחדש את הדלת למיזמים חדשים של כריית פצלי שמן בישראל.
בזכות לחץ ציבורי משותף של ארגוני סביבה, יחד עם פעילים מקומיים בערד ובכפרים הבדואיים, הצלחנו לעצור את ההצעה בשלב הזה, והדיון ירד מסדר היום של הממשלה ביום ראשון האחרון. אבל האיום רחוק מלהיעלם. הממשלה ותאגיד הענק כימיקלים לישראל ממשיכים לקדם מהלכים מסוכנים לבריאות הציבור, לסביבה ולחיים של אלפי תושבים – יהודים ובדואים כאחד.
חשוב להבין: הניסיון לחדש כרייה של פצלי שמן קשור ישירות לשדה בריר. מתחת לפצלים קיים פוספט ביטומני – חומר חיוני לייצור חומצה זרחתית עבור תעשיות מזהמות ובראשן כימיקלים לישראל (כי״ל). במילים אחרות: מתן זכויות לכריית פצלי שמן הוא הדרך של הממשלה לעקוף התנגדויות ולהבטיח את כריית הפוספטים – על חשבון הבריאות והסביבה שלנו.
כבר לפני למעלה מעשור, בסקירת מומחה שהוזמנה על ידי שרת הבריאות דאז, ח"כ יעל גרמן, עלה כי כריית הפוספטים באזור שדה בריר צפויה להביא לעלייה משמעותית ולא סבירה בתחלואה ובתמותה, וכי החלופה של אי ביצוע הכרייה באזור היא היחידה שלא תביא לעלייה בסיכון פוטנציאלי לבריאות באופן ישיר.
גרינפיס ישראל ימשיך לפעול, כחלק מהתנועה הסביבתית ובשיתוף עם הקהילות המקומיות, לעצור את ההליכים ההרסניים ולדרוש שקיפות, אחריות ושמירה על הבריאות והסביבה של האזור ושל המתגוררים בו.
עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם!
באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב.
לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.
מסביב לעולם
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
