זיהום אוויר – מצב חירום גלובלי

מה עושים עם זה?

הכישלון במעבר לאנרגיה מתחדשת, משבר הפסולת החריף, עיכוב במעבר לתחבורה נקייה והכנסות המדינה הנדיבות ממיסים על רכישת רכב ודלק, הם בין הגורמים המרכזיים לבעיית זיהום האוויר שעולה לנו לא רק בחיי אדם, אלא גם בעלות נזק משקי של כ-22.5 מיליארד ש״ח בשנה. יצירת חשמל ממקורות נקיים תפחית למינימום את פליטות גזי חממה המחריפות את משבר האקלים, וגם את זיהום האוויר. כצעד ראשון, על ישראל להיגמל במהירות מהפחם המזהם שסיום השימוש בו נדחה שוב ושוב. השימוש בפחם בשתי תחנות הכוח בהן עדיין פועלות יחידות פחמיות, ״אורות רבין״ בחדרה ו״רוטנברג״ באשקלון, אחראי לבדו למותם של מאות ישראלים בשנה.

מה בנוגע לתחבורה? נכון להיום, נוסעים בישראל ממתינים בממוצע 13 דקות לכל נסיעת אוטובוס – ומבזבזים על כך 4.5 ימים בשנה. מהירות הנסיעה בנתיבי איילון, מהכבישים המהירים בישראל, הולכת ויורדת, בעוד שפרקי הזמן שהישראלים מבזבזים בפקקים רק הולכים וגדלים. אם לא די בכל אלה, העומס בכבישים עולה לנו כ-40 מיליארד שקלים בשנה על אובדן שעות פנאי ועבודה, זיהום ותאונות דרכים. שינויים בתחום התחבורה, אחד הסקטורים המזהמים ביותר, יכולים להביא למהפכה של ממש באיכות האוויר, במיוחד באזורים עירוניים.

כפי שנעשה במקומות רבים בעולם, גם בישראל אוויר נקי יותר הוא רק עניין של סדרי עדיפויות. מערך תחבורה משופר המעודד הליכה ברגל, שימוש באופניים והוצאת כלי רכב מהמרחב הציבורי, איסור על מנועי בעירה פנימית ותחבורה ציבורית יעילה וזולה המתבססת על אנרגיה מתחדשת, יסייעו להפחית את זיהום האוויר באופן ניכר, לצד רגולציה סביבתית הדוקה והחמרת התקנים על הזיהום המותר ממכוניות. על משרדי הממשלה השונים לקדם את רווחת אזרחי ישראל ולאפשר להם אוויר נקי, ערים מוצלות, תחבורה ציבורית יעילה, טבע לבלות בו ועתיד בר-קיימא.