על המזהם לשלם – גרסת ניו-יורק

מושלת ניו-יורק, קאת׳י הוצ׳ול
MTAPhotos

כך ייעשה לחברות המזהמות ביותר בהיסטוריה. מושלת ניו-יורק, קאת׳י הוצ׳ול, חתמה בסוף דצמבר על חוק תקדימי, המחייב חברות דלקים, האחראיות על פליטת יותר ממיליארד טונות של פחמן דו-חמצני – לשלם על הנזקים וההתמודדות העירונית עם משבר האקלים. הכספים, שייגבו החל מ-2028, יוכנסו לקרן אקלים מיוחדת, שתשמש, בין השאר, להתאמת תשתיות, כבישים, תחבורה ציבורית, מערכת הביוב והמים העירונית וכן מבנים, להשלכות משבר האקלים – היערכות שברחבי העולם תעלה טריליונים.

עד 2050, מתכוונת מדינת ניו-יורק לקנוס את חברות הדלקים האחראיות בסך 75 מיליארד דולר. בכך יצטמצם חלקם הנדרש של משלמי המיסים, תוך מימוש העיקרון ״המזהם משלם״. על אף שמדובר בסכום נמוך יחסית ביחס לרווחים העצומים של תאגידי הדלקים, מדובר בביסוס תקדים חשוב. ניו-יורק היא המדינה השנייה בארה״ב לחוקק חוק אחריות כזה, אחרי שוורמונט חוקקה חוק משלה בקיץ.

חברות הדלקים עושות רווחי עתק מזיהום העולם, ויש אין ספור הוכחות על כך שהן יודעות על הנזקים להם המוצר שלהם גורם ובפרט, על חלקן במשבר האקלים, כבר משנות ה-70'! במקום לפעול למזעור נזקים ולהתמודד עם הבעיה, הן בחרו לא רק להתעלם אלא לפעול על מנת להסתיר את המידע מהציבור ולערער את מדע האקלים. הגיע הזמן שהן ישלמו על הנזקים שלהן. דרישה זו היא אחת מן הדרישות המרכזיות של גרינפיס ברחבי העולם. נקווה לבשורות דומות ממקומות רבים בשנת 2025.

הנתון המדאיג משנת 2024

כתבה של ישראל היום: מגשמים חריגים לחום קיצוני
צילום מסך: ישראל היום

בשנת 2024 היו הישראלים עסוקים בדברים שהאקלים היה נראה רחוק מהם, אבל סיכום השנה של השירות המטאורולוגי, ששינה את יחסו לנושא האקלים, מראה שגם אם יש מלחמה – משבר האקלים לא מחכה לאף אחד. 

השנה שהסתיימה מדורגת כחמה ביותר מאז החלו המדידות הגלובליות, והשנייה החמה ביותר אצלנו, זאת הודות לחודשי הסתיו שהיו קרים מהממוצע, והורידו את הממוצע השנתי אחרי הקיץ החם ביותר שנמדד בישראל. נוסף על כך, בשנה החולפת, נרשמו אירועי גשם חריגים בינואר-פברואר, שיאי טמפרטורה חודשיים באפריל וביוני, חודשי הקיץ – יוני עד ספטמבר – היו חמים בשתי מעלות מהממוצע לעונה, שיאי עוצמות גשם נשברו בנובמבר, בעוד אוקטובר ודצמבר היו יבשים כמעט לחלוטין. רק אירוע גשם משמעותי שינה קצת את התמונה ממש בסיום השנה.

נתונים אלה מראים כי ישראל אינה חסינה לשינויים הגלובליים באקלים. לצד גמילה מהירה מדלקים מזהמים ומעבר לאנרגיה נקייה מהשמש, ישראל חייבת לנקוט בצעדי הסתגלות דחופים כדי להתמודד עם השלכות משבר האקלים שכבר כאן, ולהציל חיים.

הצטרפו אלינו למאבק. 

גרינפיס תובע את הממשלה

דור האקלים תובע את הממשלה על הפרת הסכם האקלים הבינלאומי

אני רוצה לעזור

אסון בשוק הבגדים בגאנה

שוק הבגדים קנטמנטו באקרה, בירת גאנה.
(תיעוד: גרינפיס)

השנה החדשה נפתחה עם חדשות עצובות מגאנה. שריפת ענק, שפרצה בשוק קנטמנטו, אחד משווקי האופנה יד-שנייה הגדולים בעולם והגדול ביותר בגאנה, הותירה אחריה נזק כבד, שמשפיע על פרנסתם של אלפי בני אדם. דווח כי יותר מ-60% משטח השוק נהרסו, אדם אחד לפחות נהרג וכמה אנשים נפצעו. לפחות עשרה מתחמים מ-13 מתחמי השוק ניזוקו באופן קשה בשריפה, שהגורם לה לפי דיווחים ראשוניים הוא קצר חשמלי (אם כי טרם נשללה הצתה).

בכל שבוע מגיעים לגאנה שבאפריקה כ-15 מיליון פריטי אופנה יד-שנייה, גם מישראל, כמחצית מהם במצב כה ירוד עד כי אינם ניתנים לשימוש חוזר. כחצי מיליון מהפריטים, המגיעים לשוק קנטמנטו, מוצאים את דרכם לשטחים פתוחים מדי שבוע: לחוף הים, למקורות מים או למזבלות לא רשמיות, המשתלטות על שטחי בר, מהן עולה עשן רעיל וכימיקלים מחלחלים אל האדמה ומי התהום.

בגדים אלה, העשויים ברובם סיבי פלסטיק ומגיעים במשלוחים ממדינות הצפון הגלובלי, גורמים למשבר סביבתי ובריאותי חריף ביבשת אפריקה. זוהי השיטה המועדפת על יצרניות האופנה הזולה, שצריכות להתמודד עם ייצור היתר והשלכותיו – פשוט לתת למישהו אחר להתמודד עם הזבל שהן מייצרות. 

חשיפה: לאן באמת מגיעים הבגדים ששלחת למיחזור?

תחקיר בלעדי של גרינפיס חושף מה קורה עם הבגדים שהשלכנו למכולות המיחזור.

אני רוצה לעזור


חייבים לצמצם את הפעילות התעשייתית בים המלח

ים המלח
(תיעוד: אלעד אייבס)

סקר סביבתי ראשון מסוגו, שנערך על ידי מכון דש״א, הפועל במסגרת מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, מספק לראשונה מידע חדש על המערכת האקולוגית הייחודית בסביבת חופיו הדרומיים של ים המלח. הסקר, שנערך ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, מגלה כי על אף תנאי יובש וחום קיצוניים, אזור ים המלח עשיר במגוון ביולוגי ייחודי ובו 57 מיני יונקים, יותר ממחצית ממספר מיני היונקים בישראל, ולמעלה מ-300 מיני צמחים. ממצאי הסקר מחזקים את עמדת משרדי הממשלה, לפיה יש להרחיב את שמורות הטבע באזור ולצמצם את שטח הזיכיון לפעילות תעשייתית בו – במיוחד נוכח העובדה כי הזיכיון הנוכחי של מפעלי ים המלח יסתיים ב-2030.

לצד מינים נדירים ומיני בעלי חיים וצומח בסכנת הכחדה, אזור ים המלח מכיל מגוון של בתי גידול ייחודיים, חלקם הקטן תוצר של פעילות תעשייתית, אולם הסקר איתר 110 מוקדי מפגעים, בהם אתרים ממוקשים ומפגעי פסולת – כרבע מהם פסולת תעשייתית. כיל, חברת ״כימיקלים לישראל״ לשעבר ובעלת הזיכיון הנוכחי, פועלת על פני שטחים נרחבים בים המלח, תוך שהיא משנה את הנוף ומנצלת את מי הים המלח, באופן שגורם לו לאבד כ-28 ס״מ ממפלסו בכל שנה.

גם נחל בוקק הינו נחל איתן, המוזן מהמעיין עין בוקק, ונשפך לים המלח באזור המלונות. הנחל סבל מתהליך המלחה, שהתגבר באופן אקספוננציאלי לאורך שני עשורים, כתוצאה מחלחול של זיהום תעשייתי במישור רותם. אזור התעשייה כולו סובל מחריגות זיהום קבועות והדבר האחרון לו האזור זקוק זה מפעל נפט חדש, כפי שרא״ם מציעים.

האוקיינוסים שלנו – הסדרה החדשה שחייבים לראות בנטפליקס

מחפשים סדרת טבע חדשה בנטפליקס שתסחוף אתכם? "האוקיינוסים שלנו" היא התשובה. הסדרה התיעודית בת חמשת הפרקים, חוקרת את המגוון הביולוגי המדהים ואת האיומים החמורים הניצבים בפני חמשת האוקיינוסים של כדור הארץ. לאורך השנה, יצאנו למסע דומה, מקוטב לקוטב, במטרה להדגיש את חשיבותה של אמנת האוקיינוסים העולמית וההיסטורית וכיצד ממשלות יכולות להשתמש בכלי זה על מנת ליצור רשת של שמורות טבע ימיות, שייגנו על 30% מהאוקיינוסים עד 2030. מוזמנים לקרוא על כך בבלוג חדש ולצפות בתיעוד מאחורי הקלעים של צוות ההפקה עם משלחת גרינפיס לאנטרקטיקה. 

לבלוג המלא >>

פינוי המוני בלוס אנג׳לס כתוצאה משריפה

צילום מסך מישראל היום: שריפות ענק בלוס אנג׳לס

אנו עוקבים בדאגה אחר שריפת ענק שפרצה במספר שכונות מגורים ביום שלישי בלילה בלוס אנג׳לס. השריפה הובילה לפינוי של כ-30,000 איש מבתיהם, ביניהם סלבריטאים רבים. לפי הדיווחים של התקשורת המקומית, נכון ליום רביעי, האש התפשטה על פני 3,000 דונם ומאיימת על כ-13,000 מבנים. ישנם דיווחים על תושבים רבים שנטשו את הרכבים שלהם בפקקי תנועה וברחו, מה שמקשה על כוחות הכיבוי וההצלה לפעול. עדיין לא ברור מה גרם לשריפה, אבל רוחות חריגות במיוחד, במהירות של אף יותר ממאה קמ״ש, מלבות אותה ומחריפות את המצב – אלו הרוחות החזקות ביותר שנרשמו באזור בעשור האחרון, לפחות. האם ישראל ערוכה להתמודדות עם מצבי חירום מסוג זה? שורה של דוחות של מבקר המדינה מראים לנו שלא.

השבוע מסביב לעולם

עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!

גור דב קוטב בקוטב הצפוני
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)

הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.

מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם! 

באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב. 

לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול. 

התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.

מעגלים לטובה

כמה שקלים בודדים בחודש עבור תמיכה בכל המאבקים של גרינפיס ישראל

הצטרפות

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל