מענה לתוכנית החדשה לאנרגיות מתחדשותה ל-2035: צעד בכיוון הנכון, אך רחוק מלהספיק
לאחרונה, פרסם משרד האנרגיה להערות הציבור את התוכנית האסטרטגית הלאומית לאנרגיות מתחדשות לשנת 2035. התוכנית מציבה יעד של 35%–40% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת (בעיקר סולארית) בעשור הבא, ומודה כי לישראל יש פוטנציאל שמש עצום, שיכול לענות על כך בקלות. אולם, המציאות בשטח מורכבת: נכון לסוף 2025 הגיעה ישראל רק לכ-16% אנרגיות מתחדשות, פספסה את יעדי הביניים שלה, ונותרה מאחור בהשוואה למדינות ה-OECD והעולם, שם שיעור האנרגיה הנקייה כבר חצה את רף ה-30% ובדרך ל-60% עד 2035.
אנו מברכים על המעבר של המשרד מדיבורים כלליים לתוכנית עבודה מעשית, הממפה חסמים, ובראשם – רשת החשמל המיושנת, אשר מהווה צוואר בקבוק מרכזי. יחד עם זאת, הגשנו למשרד האנרגיה מענה מפורט, שנכתב על ידי הילה אטקין, ראש תחום אקלים ואנרגיה בגרינפיס ישראל, המבהיר כי התוכנית הנוכחית לוקה בחסר. היעדים שנקבעו אינם שאפתניים דיים אל מול חומרת משבר האקלים, והתוכנית אינה מציגה מנגנון ברור לחלוטין לצמצום התלות של ישראל בגז מזהם.
כדי שהמהפכה הסולארית תצליח, דרשנו מהממשלה לאמץ שורה של תיקונים קריטיים: העלאת רף השאפתנות של היעדים, השקעה מסיבית באגירה וברשת החשמל, תעדוף מוחלט של דו-שימוש (כמו הצבת פאנלים על גגות ומבנים קיימים) כדי להגן על השטחים הפתוחים, והבטחת צדק אנרגטי, שיהפוך את האנרגיה הנקייה לנגישה וקהילתית. בנוסף, התרענו, כי ללא ניהול חכם של הביקוש – זינוק בצריכת החשמל של חוות שרתים ובינה מלאכותית עלול "לבלוע" את כל תוספת האנרגיה המתחדשת ולהשאיר אותנו מאחור. אנו נמשיך לעקוב וללחוץ כדי להבטיח עתיד נקי ובטוח יותר לכולנו.
מחטף חוות השרתים מתקדם
ממשלת ישראל מקדמת בימים אלה "מחטף תכנוני" חסר תקדים, המבקש להכפיף את מערכת התכנון הלאומית לאינטרסים מסחריים צרים של תאגידי טכנולוגיה רב-לאומיים. תזכיר החוק החדש מבקש להגדיר חוות שרתים מסחריות ופרטיות כ"תשתית לאומית", ובכך לאפשר להן מסלול עוקף ועדות תכנון מחוזיות ודיון ציבורי, תוך זילות מוחלטת במושג שנועד לשרת צרכים ציבוריים קיומיים. ראשי רשויות מקומיות כבר מתריעים כי הממשלה "מוכרת את המדינה ליזמים" ומוותרת על ריבונותה התכנונית לטובת רווחים פרטיים, כל זאת בלחץ אגרסיבי של משרד ראש הממשלה ובטרם הושלמה עבודת המטה המקצועית בנושא, אשר הוזמנה על ידי אותה ממשלה עצמה
צריכת חשמל כמו של חיפה
הנתונים שנחשפו לאחרונה בוועדת הפנים חושפים את גודל האבסורד: בעוד רשת החשמל הישראלית מסוגלת לקלוט בעשור הקרוב רק כ-1,000 מגה-ואט נוספים, כבר הצטברו בקשות לחיבור חוות שרתים בהיקף דמיוני של מעל 8,000 מגה-ואט. הממשלה דוחפת לאישורן של עד 10 חוות ענק בשנה, שכל אחת מהן צורכת חשמל בכמות השווה לעיר שלמה, כמו חיפה, מבלי שיש למערכת יכולת לספק זאת מבלי לקרוס. התוצאה הישירה של המחטף הזה תהיה הרסנית לכיס של כולנו: חברת החשמל כבר מזהירה מפני עלייה של למעלה מ-50% במחירי הגז בהסכמים החדשים, מה שיזניק את תעריפי החשמל הביתיים ויגדיל את האינפלציה כדי לסבסד את השרתים של ענקיות הטק.
מעבר למחיר הכלכלי, המחטף הממשלתי מפקיר לחלוטין את עתידנו האקלימי ואת בריאות הציבור. אישור חוות השרתים במסלול המואץ של הוות"ל מאפשר לעקוף מגבלות סביבתיות קריטיות, מה שיוביל להקמת תחנות כוח מזהמות חדשות בגז ובפחם כדי לעמוד בביקושים. בעוד מדינות כמו אירלנד, הולנד וסינגפור כבר הקפיאו את הקמת החוות בשל החשש מפני קריסת רשתות חשמל ומחסור במים, ישראל דוהרת קדימה ללא פיקוח. מדובר בהפקרה של משאבי הקרקע, המים והאנרגיה המצומצמים של ישראל, תוך יצירת "איי חום" וזיהום אוויר שיפגעו קשות בקהילות המקומיות ובמגוון הביולוגי הייחודי של ארצנו.
אנו נמצאים ברגעים קריטיים ואין לנו יותר זמן לבזבז. זהו מאבק על צדק: לטובת זכותנו היסודית לגישה לטבע ולחיים מוגנים מאיומים ומן ההשלכות ההרסניות ביותר של שינויי האקלים. הזמן לסיים את עידן הדלקים, בים וביבשה, הוא עכשיו.
אני רוצה לעזור
גלי חום מכים באירופה
הקיץ רק התחיל השבוע באופן רשמי וגלי החום באירופה כבר שוברים שיאים. בצרפת נרשם השבוע היום החם ביותר מאז החלו המדידות במדינה ב־1947, במהלך גל חום שכבר גבה את חייהם של לפחות 5 בני אדם. וזה לא “סתם עוד קיץ חם”, זו המציאות של משבר האקלים. גל החום הזה מגיע שבועות ספורים אחרי גל חום קשה, שהיכה את אירופה במאי – עוד תזכורת לכך שאירועי קיצון אקלימיים הופכים תדירים יותר ויותר. לפי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), שינויי האקלים כבר הובילו לעלייה מובהקת בתדירות ובעוצמה של אירועי חום קיצוני,שבעבר היו מתרחשים אחת לכמה עשורים וכעת הופכים לעניין שבשגרה.
גלי החום האלה הם לא גזירת גורל – הם תוצאה של החלטות פוליטיות וכלכליות. כמו, למשל, הקמת חוות שרתים מבלי לוודא שמגיעים ממקורות אנרגיה נקייה. בזמן שאזורים שונים באירופה מכריזים על מצב חירום, אנשים נאלצים להסתגר בבתים, בתי ספר נסגרים, והחום הקיצוני כבר גובה חיי אדם – יש מי שממשיכים לתעדף רווחים על פני חיים, ודוחפים לעוד קידוחים, עוד תשתיות גז, עוד זיהום ועוד פליטות. זה לא "פיתוח של המשק" זו העמקה של המשבר. אנחנו לא צריכים להסתגל לעולם בוער – אנחנו צריכים לעצור את מי שממשיך להצית אותו. הגיע הזמן לסיים את עידן הדלקים המזהמים ולעבור לאנרגיה נקייה, צודקת ובטוחה לכולנו.
מה הטיפ האישי שלך לצמצום פלסטיק?
ההרשמה לוועידה השנתית ה-54 למדע ולסביבה בעיצומה!
הוועידה השנתית ה-54 למדע ולסביבה, בהובלת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, תתקיים ב-8–9 ביולי בבנייני האומה בירושלים, באירוח עיריית ירושלים ובשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים.
הצטרפו למפגש ושיח רב-מגזרי בין מדעניות ומדענים, ארגוני סביבה, גופים ממשלתיים, ארגוני חברה אזרחית, מגזר עסקי, משקיעים והציבור הרחב.
לנרשמים ולנרשמות מוצעות באתר ההרשמה אפשרויות לינה בירושלים במחירים מוזלים, בכפוף לזמינות.
במיוחד בשבילכן ובשבילכם: הזינו את קוד ההנחה FUHMSV68 בטופס ההרשמה וקבלו 10% הנחה נוספים.
לפרטים ולהרשמה >> https://conference.isees.org.il/hp/
השבוע מסביב לעולם
מה כבר אפשר לעשות היום ב-6 שקלים?
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
מתברר שעם 6 שקלים אפשר לעשות די הרבה. למעשה, אפשר לייצר איתם כוח אדיר, ששומר על הטבע שלנו לדורות הבאים.
כבר למעלה מ-3 שנים שאנחנו שותפים במיזם "עיגול לטובה", ויותר מ-500 אזרחים שאכפת להם הפכו דרכו לשותפים פעילים בעשייה שלנו. הקונספט פשוט: הקנייה שלכם בכרטיס האשראי מתעגלת לשקל הקרוב (קניתם ב-19.80? שילמתם 20 ש"ח?), והאגורות הבודדות עוברות ישירות להגנה על הסביבה.
הכסף הקטן שלכם הוא הכוח העצמאי שלנו. בממוצע, כל מצטרף מעגל כ-6 שקלים בלבד בחודש, סכום שכמעט לא מורגש בכיס. אבל כשהאגורות של מאות תומכים מצטברות יחד, הן הופכות למנוע שדוחף קדימה עשייה סביבתית חסרת פשרות.
התמיכה הזו מתורגמת לעשייה ישירה בשטח ולמאבקים שנוגעים לחיים ולבריאות של כולנו:
לערוך תחקירים סביבתיים; לחשוף סכנות שמוסתרות מהציבור; לעצור פרויקטים מזהמים; לשמור על הים, האוויר והיבשה ועל עולם החי; לנהל מאבקים משפטיים וציבוריים מול משרדי הממשלה ותאגידים מזהמים, לקדם מהלכים היסטוריים, כמו אמנת פלסטיק בינלאומית ושמורות טבע ימיות.
איך הופכים את העודף להשפעה חיובית? זה לוקח בדיוק 30 שניות, והתהליך בטוח לחלוטין. נכנסים לקישור כאן למטה, מזינים פרטים אישיים ורק את 4 הספרות האחרונות של כרטיס האשראי. המידע עובר בצורה מוצפנת ומאובטחת ישירות מול חברות האשראי – הנתונים לא מגיעים אלינו ואנחנו לא שומרים אותם.
זהו. מרגע זה, כל קנייה שלכם היא עוד צעד חשוב למען עולם ירוק ובריא יותר.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
