מי מהנדס את האקלים? כשהקונספירטורים הגיעו לכנסת
בזמן שגל חום קטלני מכה באירופה ובישראל יש אינספור בעיות סביבתיות חמורות, נערך השבוע דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות חברי הכנסת לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר, בנושא הנדסת אקלים. במהלך הדיון ניתנה במה רחבה לקונספירטורים, מכחישי אקלים ומפיצי תיאוריות שונות.
גרינפיס ישראל מקבל פניות קבועות בנושא ״הנדסת אקלים״ (climate engineering) ואף סובל מהטרלות ובריונות בנושא – בעיקר אל מול אירועי מזג אוויר קיצוני, אובך ועוד. כך עולה שאל מול הקונצנזוס המדעי הרחב, לפיו הסיבה לשינויי האקלים היא עלייה בריכוז גזי החממה בכדור הארץ כתוצאה מפעולות האדם, יש גם מי שסבורים שהם דווקא תוצאה של התערבות מכוונת של ממשלות ותאגידים, המכונה ״הנדסת אקלים״.
בפועל, אין כל בסיס מדעי לטענות האלה – תופעות כמו שובלי מטוס מוסברות על ידי תופעות פיזיקליות מוכרות, והמחקרים על הנדסת אקלים מתקיימים בגלוי, במוסדות אקדמיים, תחת פיקוח ציבורי וביקורת מדעית. הנדסת אקלים היא לא הגורם לשינויי האקלים וגם לא הפתרון. יחד עם זאת, עצם קיומן של התיאוריות הללו מעיד על פער הולך וגדל באמון הציבורי כלפי ממשלות ומוסדות מדעיים. מול כך יש לפעול. כמו כן על הממשלות לנהוג באחריות ולוודא שפתרונות לבלימת שינויי האקלים וההתמודדות עמם מוצגים לציבור בשקיפות.
הפיכתה של ועדת הפנים והגנת הסביבה לבמה עבור תיאוריות קונספירציה לא רק שמבזבזת זמן פרלמנטרי יקר, אלא עלולה לשרת תעשיות מזהמות וגורמים אינטרסנטיים, המבקשים להסיט את השיח מהצורך הדחוף בבלימת פליטות גזי החממה. כאשר הכנסת דנה בתיאוריות שווא, היא פוגעת במאמץ הלאומי להתמודדות אמיתית עם משבר האקלים.
תופעות כמו הפצת תיאוריות קונספירציה, דיסאינפורמציה וערעור האמון במדע, פוגעות פגיעה קשה לא רק במאבק הסביבתי אלא גם בדמוקרטיה הליברלית, בשל תרומתן לשיח הפופוליסטי והסתירה בינן לבין עקרונות הרציונליות והמחקר המדעי. מתן במה בכנסת לתאוריות הללו, אשר המדע והמחקר מפריכים פעם אחר פעם ותומכיהם מסרבים להכיר במציאות הזו, בעייתי מאוד. הוא מסית את הדיון מן האשמים האמיתיים במשבר האקלימי-אקולוגי המחריף, שאנו חווים, ומעכב את הפעולה ההכרחית אל מול המזהמים, כמו גם את המעבר ההכרחי לאנרגיות מתחדשות ונקיות.
דוח גרינפיס חושף שחרור של מיקרופלסטיק באריזות מזון לתינוקות
דו"ח חדש של גרינפיס בינלאומי חושף בעזרת בדיקות מעבדה עצמאיות את החשיפה של תינוקות למיקרופלסטיק וכימיקלים מזיקים משקיות פלסטיק של מזון תינוקות (סמוצ'י). במחקר – שממצאיו גם פורסמו באתר מאקו – נמצאו חלקיקי מיקרופלסטיק בשני מוצרים פופולריים שנבדקו של המותגים הבינלאומיים Happy Baby Organics (דנונה) ו-Gerber (נסטלה).
החיבור של ממצאי הדו"ח לישראל הוא ישיר ומדאיג, שכן מוצרי שקיות המזון (סמוצ'י) שנבדקו במחקר, דוגמת המותג "גרבר" מבית נסטלה, פופולריים ונמכרים באופן נרחב ברשתות השיווק ובמדפים בישראל. בנוסף, מותגים בינלאומיים אלו זמינים לצרכן הישראלי גם באמצעות רכישה מקוונת באתרים כמו iHerb. משרד הבריאות אף נדרש בעבר לנושא ואף פרסם הנחיות וניירות עמדה רשמיים בנוגע להשפעות התזונתיות והבריאותיות של האכלה משקיות אלה, מה שמדגיש כי הסיכון קיים. חשיפה של תינוקות למיקרופלסטיק ולכימיקלים מסוכנים אינה בעיה גלובלית רחוקה, אלא מציאות הנוגעת ישירות להורים ופעוטות בישראל. גרינפיס קורא לתאגידים וממשלות לצמצם את הייצור והצריכה הכוללים של פלסטיק, ולהבטיח אמנת פלסטיק בינלאומית חזקה, ששמה את בריאות הילדים במקום הראשון.
הצטרפו אלינו ליולי ללא פלסטיק
קשה מאוד לחיות היום בלי פלסטיק. זו האמת. הוא נמצא כמעט בכל מקום – באריזות, בקניות, במשלוחים, במוצרי הטיפוח, בבגדים שלנו ובאוכל שאנחנו קונים. זה לא כי ככה אנחנו רוצים שזה יהיה, אלא כי זו המציאות שהתאגידים הכתיבו לנו.
בכל שנה מיוצרים בעולם יותר מ־430 מיליון טונות של פלסטיק, שכ־40% ממנו מיועדים למוצרים ואריזות, הנמצאים בשימוש דקות ספורות בלבד. המשק הישראלי לבדו מייצר כמיליון ו-300 אלף טונות של פסולת פלסטיק בשנה, וישראל היא בין המדינות עם צריכת הפלסטיק החד-פעמי הגבוהה ביותר מבין מדינות ה־OECD.
למרות זאת, רק 9% מהפלסטיק בעולם בכלל ממוחזר. והשאר? מגיע למטמנות, מתפזר בטבע, מתפרק לאט במשך עשרות שנים לחלקיקי מיקרו־פלסטיק ומרעיל את הים ואת האדמה, את בעלי החיים ואת מי השתייה והמזון שלנו.
אבל מה עושים עם כל זה? איך מפסיקים לשתף פעולה עם התעשייה ומוציאים את הפלסטיק המזהם מהבית שלנו? ברור לנו שהאחריות למשבר הפלסטיק לא מוטלת על הצרכנים. כדי לעצור את ההצפה בפלסטיק נדרשים גם פתרונות מערכתיים ובראשם, צמצום ייצור הפלסטיק באמצעות אמנה בינלאומית חזקה. אבל עד שזה יקרה – כל צעד קטן שאנחנו עושים יכול לעזור להפחית פסולת, להעלות מודעות ולהראות שיש ציבור שרוצה שינוי.
לכן השנה, מצטרף גרינפיס ישראל ל"יולי ללא פלסטיק" – יוזמה עולמית, שמזמינה מיליוני אנשים לנסות להפחית את השימוש בפלסטיק, צעד קטן אחד בכל פעם.
לצד פרסום דוחות ופעילויות שטח, במהלך החודש נשתף בטיפים קטנים, פשוטים וברי יישום, שיעזרו לכם לזהות איפה מסתתר פלסטיק מיותר ואיך אפשר להחליף אותו. המטרה היא לא לעשות את זה מושלם, זה לא הכול או כלום – פשוט להכיר ולאמץ מה שמתאים לכם. יש לכם טיפ משלכם? כיתבו לנו!
מבקר המדינה חושף את הפקרות הממשלה בנושא האקלים
הדוח חדש של מבקר המדינה מותח ביקורת נוקבת על התנהלות הממשלה בכל הנוגע למשבר האקלים. לפי הדוח, גם 3 שנים לאחר הביקורת הקודמת, רבים מהליקויים המרכזיים עליהם הצביעה לא תוקנו. ישראל עדיין אינה ערוכה להתמודד עם משבר האקלים, אין תיאום מספק בין משרדי הממשלה, קצב יישום ההחלטות איטי מדי, והמדינה אינה נמצאת במסלול בטוח לעמידה ביעדי הפחתת הפליטות.
בין היתר, הדוח חושף כי ועדת השרים לענייני אקלים, בראשות השרה עידית סילמן, לא התכנסה אפילו פעם אחת, וכי 80% ממשרדי הממשלה והגופים הציבוריים שנבדקו כלל לא גיבשו תוכניות להיערכות למשבר האקלים.
ובזמן שחסמים רגלוטוריים ממשיכים לעכב ולהאט את המעבר לאנרגיות מתחדשות, ממשלת ישראל ממשיכה לקדם תשתיות גז ופרויקטים של דלקים מאובנים.
עם גלי החום המתארכים, אירועי מזג האוויר שהופכים לקיצוניים ותכופים יותר, וההשפעות על הבריאות, הכלכלה והביטחון שכבר מורגשות – אי אפשר להמשיך להתכחש לכך שמשבר האקלים כבר פה.
דוח מבקר המדינה מזכיר לנו שהבעיה היא לא פער של ידע אלא היעדר פעולה.
השבוע מסביב לעולם
מה כבר אפשר לעשות היום ב-6 שקלים?
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
מתברר שעם 6 שקלים אפשר לעשות די הרבה. למעשה, אפשר לייצר איתם כוח אדיר, ששומר על הטבע שלנו לדורות הבאים.
כבר למעלה מ-3 שנים שאנחנו שותפים במיזם "עיגול לטובה", ויותר מ-500 אזרחים שאכפת להם הפכו דרכו לשותפים פעילים בעשייה שלנו. הקונספט פשוט: הקנייה שלכם בכרטיס האשראי מתעגלת לשקל הקרוב (קניתם ב-19.80? שילמתם 20 ש"ח?), והאגורות הבודדות עוברות ישירות להגנה על הסביבה.
הכסף הקטן שלכם הוא הכוח העצמאי שלנו. בממוצע, כל מצטרף מעגל כ-6 שקלים בלבד בחודש, סכום שכמעט לא מורגש בכיס. אבל כשהאגורות של מאות תומכים מצטברות יחד, הן הופכות למנוע שדוחף קדימה עשייה סביבתית חסרת פשרות.
התמיכה הזו מתורגמת לעשייה ישירה בשטח ולמאבקים שנוגעים לחיים ולבריאות של כולנו:
לערוך תחקירים סביבתיים; לחשוף סכנות שמוסתרות מהציבור; לעצור פרויקטים מזהמים; לשמור על הים, האוויר והיבשה ועל עולם החי; לנהל מאבקים משפטיים וציבוריים מול משרדי הממשלה ותאגידים מזהמים, לקדם מהלכים היסטוריים, כמו אמנת פלסטיק בינלאומית ושמורות טבע ימיות.
איך הופכים את העודף להשפעה חיובית? זה לוקח בדיוק 30 שניות, והתהליך בטוח לחלוטין. נכנסים לקישור כאן למטה, מזינים פרטים אישיים ורק את 4 הספרות האחרונות של כרטיס האשראי. המידע עובר בצורה מוצפנת ומאובטחת ישירות מול חברות האשראי – הנתונים לא מגיעים אלינו ואנחנו לא שומרים אותם.
זהו. מרגע זה, כל קנייה שלכם היא עוד צעד חשוב למען עולם ירוק ובריא יותר.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל