היקף השריפות באפריל 2025:
בתוך שבוע אחד נשרפו בהרי ירושלים ובשפלת יהודה למעלה מ־26,000 דונם.
השריפה הגדולה התפשטה במהירות כה גבוהה עד שדילגה מעל כביש 1 על ששת נתיביו.
יישובים שלמים פונו מבתיהם תוך שעות, בהם נווה שלום, מסילת ציון, נחשון ויישובים נוספים.
כ־19,600 דונם נפגעו באירוע השריפה המרכזי בלבד.
שבוע לפני שריפת הענק כבר התרחשה שריפה גדולה באותו אזור שכילתה כ־7,000 דונם.
השטח שנשרף בגל השריפות היה שווה לכ־80% משטח השריפה באסון הכרמל.
זוהי השריפה החקלאית הנרחבת ביותר בתולדות המדינה, בין היתר כ־650 דונם של כרמי יין נשרפו כמעט לחלוטין.
במקביל לשריפות בהרי ירושלים פרצו עוד 14 מוקדי שריפה ברחבי הארץ
באותו זמן התמודדו גם לבנון, סוריה וירדן עם שריפות נרחבות, שהתפתחו תחת אותם תנאי אקלים קיצוניים

השלכות ומחירים של גל השריפות באפריל 2025:
שנה אחרי גל השריפות עדיין אין נתונים רשמיים מלאים על היקף הנזק.
על בסיס ניתוח שטח השריפה (כ־26,000 דונם) ובעזרת שימוש במקדמי פליטה ממאגר GFED, ניתן להעריך כי השריפות בשפלת יהודה גרמו לפליטת גזי חממה לאטמוספירה בכמות מוערכת של כ־350,000 טון של שווי־ערך פחמן דו־חמצני.
היקף הפליטה מהשריפות, שנמשכו ימים ספורים בלבד, שקולה לצריכת החשמל השנתית של עיר ישראלית בינונית, עם עשרות אלפי משקי בית.
הנזק הכלכלי הישיר מפליטות גזי החממה בלבד של שריפה זו, נאמד בכ־100 מיליון ש"ח.
העלויות של כיבוי שריפות גבוהות משמעותית מהעלות ההיערכות והמניעה שלהן, וכך גם עלויות השיקום והתמיכה במערכות אחרי השריפה.
השריפות הובילו לצמצום ניכר בזמינותם של מרחבי טבע, העומדים לרווחת הציבור, כאשר אתרים שנפגעו בשריפה נותרו סגורים עד היום.
בשנה האחרונה מתו בארץ למעלה ממיליון אורנים, כאשר באזור שפלת יהודה מומחים קושרים בין התמותה החריגה לבין נזקי השריפות שאירעו

שריפות בישראל בעידן משבר האקלים:
שריפות יער נמצאות במגמת עלייה מדאיגה ואחראיות כיום לאובדן כיסוי יער בהיקף כפול, לעומת לפני שני עשורים.
שריפות יער משחררות לאטמוספרה פחמן דו־חמצני שנאגר במשך עשרות שנים, פוגעות במערכות אקולוגיות מורכבות וגורמות נזק כבד ולעיתים בלתי הפיך למגוון הביולוגי.
מאז שנות ה־80 נרשמת בישראל עלייה עקבית בסיכון להתפתחות שריפות משמעותיות – מספר הימים בשנה שבהם הסיכון לשריפה מוגדר "גבוה" גדל פי 2.5, ומספר הימים שבהם הסיכון מוגדר "גבוה מאוד" או "קיצוני" גדל פי 3.
הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ־1.5°C במהלך 75 השנים האחרונות ועד לשנת 2050, צפויה באזורנו התחממות של 1.5°C נוספות.
גל השריפות באפריל 2025 התרחש על רקע תנאי מזג אוויר קיצוניים. שילוב בין צמחייה יבשה, חום קיצוני ורוחות חזקות יצר תנאים אידיאליים להתפשטות מהירה של האש, והוביל לגל שריפות נרחב.
בעשורים האחרונים נרשמה עלייה עקבית במדדי הסיכון לשריפות, לצד גידול חד במספר ימי הקיצון בהם יש סכנה גבוהה להתרחשות שריפות: לפני עשור התמודד מערך הכבאות עם כ־7 ימי קיצון בשנה, ואילו כיום מדובר בכ־30–40 ימים.
בשנים 2020–2024 תועדו כ־143 אלף שריפות בשטחים פתוחים, שהיוו 56% מכלל השריפות במדינה באותן שנים. בממוצע התרחשו מדי שנה כ־28,500 שריפות בשטחים פתוחים, ובהן כ־50 שריפות חורש משמעותיות