סיכום עיקרי הדברים – דוח ה-IPCC החדש

משבר האקלים הוא לא עוד איום עתידי. הוא כאן ומחמיר במהירות. גלי חום ושריפות שוברי שיאים, גשמים כבדים והצפות, יצורי ים מתים, קרח הנמס בקטבים ומערכות אקולוגיות קורסות, מהווים כולם תזכורות כואבות לכך שכבר צללנו עמוק אל תוך אזור הסכנה. מה שמשנה עכשיו הוא לאן אנחנו ממשיכים מכאן. 

בהסכם פריז, ממשלות הסכימו להתחייב למען הגבלת ההתחממות ל-1.5°C ולפעול בהתאם, עם יעדים לאומיים ותוכניות המתעדכנות בכל 5 שנים. ב-2018, המדענים המובילים בעולם סיפקו לממשלות מידע נוסף על היעדים הנחוצים עם יציאתו של הדוח המיוחד של ה-IPCC, וביססו נקודות ציון גלובליות לפעולה מספיקה: עד שנת 2030 על פליטות ה-CO2 לרדת בחצי ועד אמצע המאה, לכל המאוחר, על העולם להגיע לנייטרליות פחמנית, עם הפחתה ניכרת בפליטות של מגוון גזי חממה נוספים בכל הסקטורים.  

עכשיו, מדענים חוזרים להסתכל על התמונה הגדולה והרחבה של שינויי האקלים. הדוח על הממצאים הפיזיקלים, פורסם על ידי קבוצת העבודה 1 של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים, ב-9.8.2021. הדוח מספק עדכונים על הפלנטה המתחממת שלנו ומדוע. זהו חלקו הראשון של דוח ההערכה ה-6 במספר כאשר חלקו השני (שיעסוק בהשפעה האנושית ובדרכים לצמצם את ההתחממות) יפורסם בשנה הבאה. דוח זה מזקק את ההתקדמות במדע האקלימי הפיזי, מאז דוח ההערכה הקודם, AR5, שפורסם לפני 8 שנים. 

הדוח מפרט את מה שאנחנו כבר יודעים, בפירוט, עומק וודאות. הבנת האלמנטים הבסיסיים של מערכות האקלים כבר איתנה ומבוססת. 5 הערכות ה-IPCC הקודמות מאז 1990, פרשו באופן מקיף ועקבי את ההוכחות המצטברות במהירות לכך שמערכת האקלים משתנה. באופן כללי, ההתחממות מתקדמת בהתאם לתחזיות שנעשו בעשורים הקודמים, מאז החלו הערכות מדעיות שיטתיות. במסמך זה אנו מרכזים את סיכום המסקנות העיקריות שלנו מהדוח האחרון של ה-IPCC, כפי שקראנו בסיכום הדוח עבור קובעי המדיניות ומהפרקים המסומנים מטה. לנוסח המדויק של ה-IPCC וכן מקור – ראו הערות בסוגריים. 

היכן אנו עומדים היום, ומדוע. 

כעת זה חד משמעי כי השפעתה של פעילות אנושית גרמה להתחממות האטמוספירה, הים והיבשה. שינויים מהירים ורחבים מתרחשים באטמוספירה, ים, קריוספרה (חלקיו הקפואים של הגלובוס) וביוספירה. (SPM A1)

היקפם של שינויים אקלימיים רחבי היקף שהתרחשו לאחרונה, הוא חסר תקדים בהקשר להיסטוריה האנושית המודרנית. ההתחממות הגיעה כעת ל-1.09°C מעל רמתה טרם המהפכה התעשייתית, והטמפרטורות מגיעות לרמות שנחוו לאחרונה לפני 125,000 שנים, במהלך התקופה שבין עידני הקרח, בה מדף הקרח בגרינלנד היה קטן יותר וגובה פני הים היה גבוה ב-5-10 מטרים מאשר היום. ריכוזו האטמוספרי של פחמן דו חמצני, 410 חלקיקים למיליון, הוא הגבוה זה לפחות 2 מיליון שנים. (SPM A.2 and Ch 1, page 5; SPM A.1.2; SPM A.2.2; TS, page 44; A.2.1)

מאז דוח ההערכה האחרון (WG1/AR5), טמפרטורת פני השטח הגלובלית עלתה באופן מובהק, כאשר 5 השנים האחרונות (2016-2020) הן החמות בהיסטוריה המתועדת, מאז 1850 לפחות. (TS, page 30. Previous WG1/AR5 was released in 2013, with earlier data)

שיעור עליית גובה פני הים ואובדן הקרח הולך ומאיץ. מהירות עליית גובה פני הים שילשה את עצמה בהשוואה לשנים 1901-1970, כאשר אובדן הקרח בגרינלנד היה גבוה פי 6 בין השנים 2010-2019 בהשוואה לשנים 1992-1999. מדף הקרח באנטרקטיקה איבד בממוצע פי 3 יותר קרח בין השנים 2010-2019 ביחס לשנים 1992-1999. (SPM A.1.7 and Ch 9, page 7, and AR5 WG1 SPM)

מדובר בדו״ח מחריד, לפני ארבעים שנה הקהילה המדעית התריעה, אך תאגידי הנפט הסתירו ולא עשינו כלום.

ממצאי ה-IPCC מתחדדים אך לא משתנים וכל תחזיות המדענים לאורך השנים התממשו. המסקנות הן מובהקות וקודרות: משבר האקלים הוא איום קיומי. 

הפתרון המוסכם הוא שחייבים להאיץ את המעבר לאנרגיה מתחדשת ולמזון מבוסס על הצומח – אין דרך אחרת. 

צעדי המנע שננקוט היום בדמות הפחתת פליטות גזי חממה לא יעצרו את השיטפון או השריפה של מחר, אלא יסייעו לילדינו לחיות חיים נסבלים יותר על פני כדור הארץ.  לישראל שטופת השמש וברוכת החדשנות יכול להיות תפקיד מיוחד במאמץ העולמי לפתרון משבר האקלים ובמעבר לכלכלה דלת פחמן. למרבה הצער, הממשלה הזו, כקודמתה, היא חלק מהבעיה ומתנהגת תוך הכחשת חומרת המצב וממשיכה לתמוך פוליטית וכספית בתעשיית הגז המעוללת אסון לאקלים כדור הארץ. הממשלה צריכה לבחור בשמש, לא בגז המזהם והמסוכן. 

יש להפסיק מיד את התמיכה של כספי ציבור בתעשיית הדלקים ולהקפיא את המשך החיפושים בים.

אנחנו עדים ליותר אירועי מזג אוויר קיצוניים וחמורים וקיימות הוכחות בדבר שיוכם להשפעה אנושית. הוכחות בדבר השפעתן של פליטות אנתרופוגניות על השינויים הנצפים באירועי מזג אוויר קיצוני, התחזקו ביחס לכמה סוגים של אירועי קיצון אקלימיים מאז דוח ההערכה הקודם, בניהם במיוחד – משקעים קיצוניים, בצורות, סערות טרופיות ותנאי שריפה. (SPM, section A.3; Ch11, page 6)

לאן אנחנו ממשיכים מכאן

ככל שרמתם של גזי החממה באטמוספירה תהיה גבוהה יותר, כך המצב יהיה חמור יותר מכיוון שרבים מהשינויים במערכת האקלימית מחריפים כתוצאה מההתחממות הגוברת. התחממות נוספת גורמת לאירועי מזג אוויר קיצוני להיות שכיחים, קיצוניים וקטלניים יותר – כמו גלי חום, בצורות, גשמים כבדים והצפות, כמו גם השפעות אקלימיות ההולכות ומחמירות דוגמת המסת קרח ושלג, עלייה בפני הים, שינויים בזרמי הים, החמצת האוקיינוסים וצמצום החמצן בהם. (Figure SPM.10; Figure SPM.5; Figure SPM.6; Figure SPM.8; B.5.1; section C2)

צפויה עלייה בשכיחותם של אירועי מזג אוויר קיצוני באופן חסר תקדים להיסטוריה המתועדת, גם בעלייה של 1.5°C בלבד. כל חצי מעלה נוספת מוסיפה לשכיחותם ו/או חומרתם. לדוגמה, טמפרטורות קיצון חמות צפויות לעלות בשכיחותן ועוצמתן גם אם הטמפרטורה תתייצב על 1.5°C. עלייה של 2°C תגרום להכפלה באירועי קיצון של חום ועלייה של 3°C תכפיל אותם פי 4. {עמידה ביעדי האקלים של ממשלות העולם תביא אותנו להתחממות של כ-3 מעלות} (SPM, B.2.2; Ch 11, p 6)

הים הארקטי צפוי להיות נטול קרח בספטמבר לפחות פעם אחת לפני 2050, גם עם עמידה ביעדים הגלובליים של 1.5°C. אולם הגבלת ההתחממות ל-1.5°C תאפשר התאוששות איטית של הקרח הארקטי בחצי השני של המאה. (SPM B.2.5; Figure SPM.8)

לא ניתן לשלול השלכות בעלות סיכוי היתכנות נמוך, כגון קריסת מדף הקרח, שינויים פתאומיים בזרמי האוקיינוסים, אירועי קיצון מורכבים והתחממות גדולה באופן ניכר. ההסתברות לאירועים בעלי סיכוי היתכנות נמוך שלהם השלכות חמורות, עולה ככל שרמות ההתחממות הגלובלית עולה. לא ניתן לשלול תגובות מערכתיות פתאומיות ונקודות אל-חזור כגון המסה מוגברת של קרח אנטרקטי. ככל שההתחממות גוברת, אירועים מורכבים שהיו בעלי סיכוי נמוך באקלים הקודם והנוכחי, יעשו שכיחים יותר ויש סיכוי גבוה יותר לאירועים חסרי תקדים מבחינה היסטורית והפתעות. (SPM, section C.3; Ch 11, Box 11.2)

אזורים שונים עתידים לחוות שילובים שונים של השפעות אקלימיות הנגזרים מגורמים טבעיים ומשינויים פנימיים. הבנת השפעות אזוריות חשובה להערכת סיכונים והגברת המוכנות. הקהילה המדעית מאפשרת לממשלות גישה לחומרים ובהם אטלס אזורי מקוון. (SPM Section C.2, and The Interactive Atlas at https://interactive-atlas.ipcc.ch) 

חלק מההשפעות לטווח ארוך מאוד כבר אינן ניתנות לשינוי לא משנה מה נעשה, ובהן אובדן קרח גלובלי, עלייה בכמות החום בים, עליית פני הים והחמצת מעמקי האוקיינוסים. אולם היקף השינויים והמהירות בה הם יקרו תושפע באופן מהותי מכמות פליטות גזי החממה שתפלוט האנושות מעכשיו והלאה. (SPM section B5; SPM Figure SPM.8)

המסת מדפי הקרח יכולה לגרום לעלייה גבוהה מאוד בפני הים. אי וודאות גדולה אופפת את התהליכים אותם עוברים או יעברו מדפי הקרח ואת השפעתם על גובה פני הים. הערכות חדשות של ה-IPCC חוזות את העלייה הצפויה עד 2300, עם מספר תרחישי פליטות: אלה נעות בין פחות מ-0.5 מטר ועד 7 מטרים. בעתיד עם אחוז פליטות גבוה מאוד, לא ניתן לשלול עלייה הגדולה מ-15 מטרים הנובעים מתהליכים של מדפי הקרח. (Figure SPM.8)

מה צריך לעשות כדי להפחית את ההשלכות העתידיות ואת אירועי הקיצון

ההתחממות תמשך עד שפליטות פחמן דו-חמצני יגיעו לכל הפחות לאיפוס פחמני. הגבלת ההתחממות האנתרופוגנית לכל יעד ספציפי, דורשת איפוס פחמני לכל הפחות והפחתה גדולה בפליטות גזי חממה אחרים. השפעת הפחתת פליטות גזי החממה תתבטא תחילה בהאטה בעליית ריכוז הגזים באטמוספירה, האטה בהתחממות ושיפור באיכות האוויר. (Figure SPM.10, SPM sections D1 and D2; TS, page 28)

עמידה ביעד הסכם פריז של 1.5°C תפחית את עליית גובה פני הים, החמרת אירועי מזג אוויר קיצוניים, והחמרת תנאי החיים ביבשה ובים, בהשוואה לרמות התחממות גבוהות יותר. היא תפחית את הסיכונים שבחציית נקודות אל-חזור ובשינויים פתאומיים ומסוכנים במערכת האקלימית. ההבדלים בין התחממות של  1.1, 1.5 ו-2 מעלות, משמעותיים מאוד ומובאים בפירוט בדוח המיוחד של ה-IPCC 1.5°C שיצא ב-2018. (SPM Section C.2 Figure SPM.5; Figure SPM.6; Figure SPM.8; B.5.1; SPM C.3.2 and C.3.3)

הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות עדיין אפשרית מבחינה פיזיקלית, אבל דורשת הפחתה מהירה בפליטות פד"ח שתביא לאיפוס פחמני עד הפסקת פליטות מוחלטת. תקציב הפחמן הנותר, לאחר שיפורים מתודולוגיים, נותר כפי שנמצא בדוח המיוחד על 1.5°C. לכן, נקודות ציון גלובליות לפעולה נותרו כפי שנקבעו ב-2018: עד שנת 2030 על פליטות ה-CO2 לרדת בחצי ועד אמצע המאה, לכל המאוחר, על העולם להגיע לנייטרליות פחמנית. (SPM D.1.3)

כישלון בהפחתת הפליטות תסיים את תקציב הפחמן הנותר עד לעלייה של 1.5°C עד שנת 2030. סיכוי של 50% ו-67% להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות מעל לרמתה טרום המהפכה התעשייתית, משאיר תקציב פחמן של 500 ו-400 מיליארד טונות פחמן בהתאמה, מתחילת 2020. האנושות פולטת כיום כ-40 מיליארד טונות בכל שנה. (SPM Table SPM.2)

הפחתות מהירות, גדולות וקבועות בפליטות מתאן חיוניות גם הן ויבואו עם השפעה חיובית מיידית של שיפור איכות האוויר על ידי הפחתת שכבת האוזון הנמוכה. פליטות המתאן גדלו במהירות מאז הדוח הקודם. (SPM D1; Ch 6, p 7)

טכנולוגיות להסרת פחמן מהאטמוספירה עשויות להסיר עודפי פחמן מהאטמוספירה אך הן מגיעות עם השפעות לוואי רבות והן אינן פתרון קסם. הסרת אנתרופוגנית של CO2 מהאטמוספירה יכולה להפחית רמות פחמן אטמוספריות אך היא תלווה בהשפעות על המגוון הביולוגי, זמינות מים וייצור מזון. אי סימטריה בתגובת מחזור הפחמן לפליטתו והסרתו של הפחמן באופן מלאכותי, עשויה ליצור מצב בו כדי להגיע להפחתה הרצויה יש להסיר כמות גדולה יותר של פחמן. (SPM, D.1.4-D.1.6 and TS, page 64.)

סיכום גרינפיס לפעולה הנדרשת

ל-IPCC אין את הסמכות לתת המלצות מדיניות והדוח אינו עוסק בדרכים השונות להתמודדות עם סכנות אקלים – אלה יכוסו באופן נרחב בדוח הצפוי בשנה הבאה. בהמשך המסמך אנו מציגים את מסקנות גרינפיס לפעולה הנדרשת. 

המדע ברור, המצב חמור ועכשיו זה הזמן לפעול יחד באופן מהיר ואמיץ, בכל הרמות ומבלי להשאיר שום סקטור מאחור. הדרך לאיפוס פחמני עובדת דרך הפחתת הפליטות בחצי עד שנת 2030, כפי שנכתב בדוח ה-IPCC ב-2018, ויעד זה מהווה נקודת ציון גלובלית ברורה לפעולה. על מדינות להן יכולת ואחריות, להוביל את הדרך ולתמוך במדינות אחרות בדרכן. 

על ממשלות לשנות את היעדים והתוכניות שלהן בהתאם ליעד הנדרש של 1.5°C, עד לועידת האקלים העולמית COP26 בגלזגו השנה. עם המדיניות הנוכחית, אנחנו עדיין במסלול לעתיד אפוקליפטי של 2.9°C. אפילו אם כל ההתחייבויות יגובו במדיניות יעילה, עדיין נהיה בדרך להתחמוות של כ-2.4°C, עם סיכוי של מעל ל-80% לעבור את סף ה-2°C.

התאוששות ירוקה ממשבר קוביד-19 מספקת הזדמנות של ליצור או לשבור. בואו נתפוס אותה בשתי ידיים! אמצעי התאוששות חזקים יכולים להאט את ההתחממות, לחסוך עלייה של 0.3 מעלות עד שנת 2050 ולתת סיכוי טוב לשמור את ההתחממות מתחת לרף 1.5°C. 

יש להפסיק כל השקעה חדשה בפרוייקטים פוסיליים בכל מקום ולהפסיק בהדרגה את השימוש במתקנים פוסיליים קיימים, בהתאם לתקציב הפחמן הנותר. פתרונות אנרגיה חכמים, יעילים וברי-קיימא קיימים ומוכנים למלא את הצרכים האנרגטיים שלנו, אם רק ניתן להם. 

עלינו להגן ולשקם מערכות אקולוגיות כדי לקדם חוסן. מערכות אקולוגיות בריאות חסינות יותר בפני שינויים אקלימיים בלתי נמנעים. עלינו להגן על 30% משטחי היבשה והים ולהפחית את כל העומס המושת על המערכות הימיות. עלינו לשים סוף לבירוא היערות, לשקם אותם ומערכות אקולוגיות יבשתיות נוספות, בין השאר על ידי מעבר לחקלאות אקולוגיות ולתזונה המתבססת יותר על הצומח. 

הסרת פחמן מהאטמוספירה אינה פתרון קסם. הכרחי שנגן על יכולתם של היערות והקרקעות לספוח יותר פחמן. טכנולוגיות הסרת פחמן מגיעות עם אתגרים וסיכונים רבים. הדבר החשוב ביותר עכשיו הוא למנוע מפליטות פחמן נוספות להכנס לאטמוספירה, במקום לסמוך על פתרונות תיאורטיים ועתידיים, רחבי-היקף.

על מוסדות פיננסיים – בנקים, מנהלי השקעות וחברות ביטוח, כולל כל החברות להם הם מלווים או מחזיקים בחלק מרווחיהן, להתאים את עסקיהם עם יעדי הסכם פריז. הסטת השקעות חיונית כדי למנוע  עתיד עם פליטות גבוהות. ניסיונות גרינווש עם התחייבויות ריקות לאיפוס פחמני המתבססות על קיזוזי פחמן, רק יוסיפו דלק לבעיה. 

עלינו להתכונן לבלתי נמנע – באופן צודק. על כל תוכניות פיתוח עתידיות, תוכניות לניהול מים, פרויקטי תשתית וביטחון תזונתי, לקחת בחשבון את המציאות האקלימית. עיקרון "המזהם משלם" צריך לעמוד במרכז פעולות האדפטציה והפיצוי, תוך ובין מדינתיים. 

עלינו לפעול בסולידריות. היום, את מחירו האמיתי של משבר האקלים משלמים בעיקר אלה שתרמו לו באופן המועט ביותר. על ממשלות עשירות למסור את התחייבויותיהן הכלכליות בהתאם להסכם פריז ולקחת ברצינות את אחריותן לאובדן והפסדים. 

אנחנו יכולים לעשות את זה!

האתגרים עצומים, אבל כך גם ההזדמנויות. מאז דוח ה-IPCC הקודם שיצא ב-2013-2014, הרבה השתנה בעולם ולא רק לרעה. היום יש לנו הסכם אקלים גלובלי עם יעד משותף, ועוד. אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח נהפכו לאנרגיה החדשה הזולה ביותר ברוב חלקי העולם, והעלויות ממשיכות לרדת. לכך יש את הפוטנציאל לשנות את הכל ולהבטיח שהשימוש בנפט, פחם וגז במהירות יופסק במהירות הדרושה. 

אפילו סוכנות האנרגיה הבינלאומית רואה את הדרך ל-1.5°C הנשענת על אנרגיה סולארית ורוח, ככזו המגיעה עם "יתרונות עצומים". על פי הסוכנות, יש להפסיק את ההשקעות בפרויקטים חדשים של דלקים פוסיליים, כולל מפעלים העובדים על פחם, ויש לאסור עד 2035 מכירת כלי רכב בעלי מנוע העובד על דלק. 

הסקטור הפיננסי סופסוף מתחיל להתעורר ומוסדות שונים מתחילים לפעול כדי להתאים את האסטרטגיה העסקית שלהם עם יעדי הסכם פריז, כמו גם הסטת השקעות מפרויקטים עם סיכוני אקלים גדולים הקשורים לדלקים פוסיליים והשקעה עולה באנרגיה מתחדשת. אסטרטגיות עסקיות מתחילות להשמע מעט אחרת, עם יצרני מכוניות המכריזים על הפסקת ייצור מנועי בעירה פנימית, מתקני אנרגיה ציבוריים המפסיקים את השימוש בפחם וענקיות נפט החותכות את יצור הנפט והגז שלהן. 

האזרחים מנצחים בבתי המשפט: תביעות המובלות על ידי תנועת האקלים, מקדמים צדק עבור אלה המושפעים מהמשבר באופן הקשה ביותר, ומספר הולך וגדל של שופטים ובתי משפט, משתמשים בחוק כדי להטיל את האחריות על המזהמים. בתוך 3 שנים בלבד, מספר תביעות האקלים הוכפל ורק בשנה שעברה, מספר חסר תקדים של פסיקות תקדימיות התקבלו, עם השפעות ארוכות טווח, כולל נגד חברת של וגרמניה. היום, יותר מתמיד, תביעות אקלים נעשו איום ממשי על ממשלות גוררות רגליים ועל מזהמים גדולים. 

יותר מהכל – כוחם של האזרחים דורש צדק ופעולה. בשנים האחרונות אנו עדים לגל ההולך ומתגבר של פעולה אזרחית, החל מהפגנות ענק, עד לבחירות אקלים ופריחה של פעולה משפטית למען צדק. כל אלה יחד מניעים את השינוי! התחייבויות אקלים מתעדכנות וגל של נצחונות בבתי המשפט, משנה את המשחק. 

ועדיין, כל אלה אינם מספיק, אפילו לא קרוב. אבל כל אלה מצביעים לנו על פוטנציאל עמוק לשינוי. מרבית ההתפתחויות הללו היו בלתי אפשריות רק כמה שנים אחורה. עכשיו עלינו להעלות הילוך וליצור לחץ ציבורי מסיבי ואפקטיבי. 

זהו רגע האמת שלנו. רגע של כנות רדיקלית. עם פעולה איטית והדרגתית אנחנו עובדים רק על עצמנו. על מזהמים גדולים להפסיק לעשות יותר ולהתחיל לעשות מספיק. זה הרגע לעמוד על הרגליים, באומץ ולחשוב בגדול. יש מקום ותפקיד לכל אחד מאיתנו. 

למסמך המקור באנגלית

השריפות בירושלים, אוגוסט 2021: