הגיע הזמן שמנהיגי העולם יתמודדו עם הפיל שבחדר המשא ומתן על אמנת הפלסטיק הגלובלית של האו״ם: תעשיית הנפט. לאחר שבועיים ארוכים, ממשלות העולם לא הצליחו להגיע להסכמה כיצד להתמודד עם משבר זיהום הפלסטיק. הדיונים נדחו ללא נתיב ברור קדימה, אך יש דבר אחד ודאי: נמשיך לדרוש אמנה שתשים את בריאות הציבור והכדור לפני המזהמים. מיליוני קולות ברחבי העולם לא יושתקו עד שתיחתם האמנה.
אי אפשר לעצור את הזיהום בלי לעצור את הייצור
שורש בעיית הפלסטיק ברור: העולם מייצר יותר מדי ממנו. יש הסכמה גוברת כי כדי להגן על המגוון הביולוגי, לעמוד ביעד של 1.5 מעלות מהסכם פריז, לשמור על זכויות ילידים ולהגן על הבריאות שלנו ועל הקהילות שלנו, יש להפחית באופן דרמטי ומהיר את ייצור הפלסטיק העולמי. מחקרים כבר חזו כי אם נמשיך בקצב הנוכחי, ייצור הפלסטיק עשוי לשלש את עצמו עד 2050. אך כדור הארץ והאקלים פשוט לא יכולים להתמודד עם עוד פלסטיק.
הפלסטיק נמצא באוויר, במים, בקרקע ואפילו זורם בדם שלנו. זה היה צריך להספיק כדי לעורר את הממשלות לפעולה. לאורך חייו, הפלסטיק פולט חומרים רעילים ומולקולות פלסטיק בגדלים שונים, ממאקרו ועד ננו-פלסטיק. אי אפשר לברוח מהזיהום, אפילו בבית. כדי להתמודד באמת עם המשבר הזה, האמנה הייתה צריכה לכלול לכל הפחות נתיב ליצירת רגולציה בינלאומית להפחתת ייצור הפלסטיק. אמנה שלא מטפלת בשורש הזיהום – נועדה להיכשל.
רוב הממשלות תומכות באמנה שאפתנית, אבל המיעוט החוסם עדיין מחזיק בכוח
לקראת INC-5.2, יותר מ־90 מדינות, כולל ישראל, חתמו על ההצהרה “קריאת ההשכמה מניס לאמנה שאפתנית על פלסטיק”. ההצהרה סימלה התחייבות מחודשת לשאפתנות, כולל קריאה ליעד עולמי להפחתת ייצור וצריכת הפלסטיק, ולצעדים נוספים: טיפול במוצרים ובכימיקלים מזיקים, קידום מערכות שימוש חוזר, הבטחת מימון הוגן, וכללי הצבעה שימנעו מבוי סתום בוועידות עתידיות.
מדינות שאפתניות הגיעו ל־INC-5.2 מוכנות לעבוד. עשרות מדינות תמכו בצעדים קריטיים שיכולים להבטיח אמנה משמעותית. אך שוב, התהליך אפשר למיעוט קטן של מדינות שאינן פועלות בתום לב, לבלום את ההתקדמות. בסופו של דבר הוצגו שתי טיוטות אמנה על ידי היו״ר, אך אף אחת מהן לא קלעה למטרה. וכך שוב נותרנו ללא בהירות כיצד הממשלות יפרצו את המעגל הרעיל הזה.
כשמשבר סביבתי הופך למשבר בריאותי
בעוד משבר הפלסטיק הופך בהדרגה למשבר בריאותי עולמי, ההיסטוריה מראה שגרירת הרגליים של הממשלות, מפגישה לפגישה, שיחקה תפקיד מרכזי בכך שעדיין אין פעולה נועזת. אך בולט עוד יותר – תפקידה של קבוצה קטנה של מדינות וגורמים שפעלו כדי לבלום כל רצון לשינוי, ולהנציח מערכת שמבוססת על תלות בדלקים מאובנים, בזיהום ובהרס.
האינטרס העסקי ברור
בעוד נציגי תעשיית הדלקים נלחמים לשמר את הסטטוס קוו, הצד השני הראה שיש אלטרנטיבה: מודלים עסקיים שיכולים לשגשג ולחזק קהילות. אפילו תאגידים גדולים התלויים בפלסטיק חד־פעמי, כמו יוניליוור וחברי קואליציית העסקים, מצהירים: די. הגיע הזמן למערכת חדשה. יותר מ־450 חברות וארגונים – בניהם גרינפיס בינלאומי, Break Free From Plastic ו־Plastic Pollution Coalition, קראו לאמנה חזקה שתחתוך את הייצור. בהדרגה נרקם קונצנזוס על קריאות מרכזיות לפעולה. זיהום פלסטיק רע לעסקים, וזו רק שאלה של זמן עד שעוד ועוד תעשיות יצטרפו לקריאה לשינוי, יחד עם ציבור הלקוחות והחברה האזרחית שמאחוריהם.
הגיע הזמן להוציא את תעשיית הפלסטיק מהחדר שבו נקבע עתידנו
כמו זיהום הפלסטיק עצמו, גם תעשיית הדלקים המאובנים והפטרוכימיה נמצאת בכל מקום: באירועי קהילה, בכנסי קיימות, כספונסרים של אירועי תרבות וספורט, ובפרסום "ירוק". שליטתם בתהליכי האו״ם נחשפה במשא ומתן על אמנת הפלסטיק. לוביסטים הגיעו בהמוניהם לדיוני האמנה, וב־INC-5.2 נרשם שיא: 234 לוביסטים רשומים (לפי נתוני מרכז החוק הסביבתי הבינלאומי).
דו״ח חדש של גרינפיס בריטניה חשף כיצד חברות פטרוכימיה ענקיות פעלו באופן שיטתי נגד הפחתת ייצור פלסטיק, תוך גריפת רווחי עתק. מאז תחילת השיחות בנובמבר 2022, שבע חברות בלבד ייצרו 1.4 מיליון טון פלסטיק – מספיק כדי למלא חמש וחצי משאיות אשפה בכל דקה – ושלחו 70 לוביסטים לדיונים.
גרינפיס בינלאומי ומרכז החוק הסביבתי הבינלאומי מסרו מכתב לראשי UNEP ולמזכירות INC, בדרישה לאסור על השתתפות לוביסטים מתעשיית הדלקים המאובנים בכל משא ומתן עתידי.
האם מודל של ריבוי עמדות ודעות יכול להחזיק מעמד?
מצב היחסים הרב־צדדיים נחשף בכל סבב כואב של משא ומתן. הגיאו־פוליטיקה המורכבת והמשקל של דינמיקות בלתי נראות הופכים את קצב ההתקדמות לאיטי להחריד. אנו זקוקים לפתרונות גלובליים לבעיות גלובליות, אבל משהו חייב להשתנות. במהלך INC-5.2, המשלחת של גרינפיס שיתפה "MEME" ברשתות שוב ושוב: “The politics are brutal”. זה היה הומור שחור, אבל גם תזכורת לכך שבזמנים כאלה, האחדות עם התנועה ההולכת וגדלה למען עתיד ללא פלסטיק חיונית יותר מתמיד כדי לדרוש דין וחשבון ממנהיגי העולם.
אחרי ז’נבה: לאן הולכים מכאן?
אי אפשר לעצור, ולא נעצור. העולם זקוק לאמנה גלובלית שמקצצת בייצור הפלסטיק, שומרת על זכויות ילידים, מציבה בראש סדר העדיפויות את בריאותן וזכויותיהן של קהילות קו־החזית, מגנה על המגוון הביולוגי ואינה מוסיפה להחריף את משבר האקלים.
בשבועות הקרובים יצטרכו מנהיגי העולם להחליט לאן הולכים מכאן. הכישלון להגיע להסכמה בז’נבה חייב להיות קריאת השכמה: סיום זיהום הפלסטיק מחייב התמודדות ישירה עם האינטרסים של תעשיית הדלקים המאובנים. ממשלות לא יכולות להמשיך באותו נתיב ולצפות לתוצאה אחרת.
הזמן להסס חלף! רק אומץ והתמדה יביאו להסכם חזק. בריאותם של דורות ההווה והעתיד, הקהילות שלנו ומערכות החיים של כדור הארץ – כולם תלויים בכך.
נכתב על ידי שרה קינג – אסטרטגית בכירה בקמפיין Plastic Free Future של גרינפיס
