דוח גרינפיס חושף את הסיכונים הבריאותיים של ארוחות מוכנות באריזות פלסטיק
״אכלנו אותה״ דוח חדש של גרינפיס, שסרק 24 מחקרים, שעברו ביקורת עמיתים – חושף כיצד כלי הפלסטיק היומיומיים ביותר הופכים תוך דקות במיקרוגל לסכנה, שמחדירה רעלים ישירות לתוך הגוף שלנו.
לפי הדוח, חימום של דקות ספורות במיקרוגל גורם לאריזת פוליפרופילן (PP) לפלוט בין 326,000 ל-534,000 חלקיקי מיקרו וננו-פלסטיק ישירות לתוך המזון שלכם. חימום מזון בכלי הפלסטיק שבו הקפאנו אותו מעלה את הסיכון עוד יותר.
בגוף האדם נמצאו כבר לפחות 1,396 כימיקלים, שמקורם המוכח הוא פלסטיק שבא במגע עם מזון. מתוך כ־16,000 כימיקלים, המשמשים בתעשיית הפלסטיק, למעלה מ-4,200 מוגדרים כמסוכנים מאוד לבריאות ולסביבה – ביניהם פתלאטים, ביספנולים, כמו BPA, וכימיקלים נצחיים מסוג PFAS.
כשהם חודרים למערכות הגוף, הם מתפקדים כ"משבשים הורמונליים" חמורים, שנקשרים לעלייה בשיעורי הסרטן, עקרות ופגיעה במערכת הרבייה, השמנת יתר, סוכרת מסוג 2 ומחלות לב. חלקיקי ננו-פלסטיק, שהם זעירים כל כך עד שהם חומקים ממערכת הסינון של הגוף, נמצאו כבר בתוך רקמות ותאים פנימיים, במחזור הדם, בחלב אם, ואפילו בשליה של עוברים.
בטוח לשימוש? לא בטוח בכלל
בישראל, נשען משרד הבריאות על תקן 5113 (המבוסס על הרגולציה האירופית), ומבטיח לנו שכל כל שעומד בתקן הוא "בטוח". אבל התחקיר חושף שהתקן אומנם מבטיח שהכלים לא נמסים או מתעוותים בחום – אבל ממש לא מגן עלינו מפני דליפת חומרים מסוכנים לתוך המזון שלנו.
גם אריזות הטייק אוואי והמשלוחים שבאות במגע עם אוכל חם מהוות סכנה (ואפילו אלה שנראות לנו כאריזות קרטון, מצופות פעמים רבות בשכבת פלסטיק) – כל מפגש בין חום לפלסטיק מזרז את הפירוק של הכימיקלים, ואם האוכל שומני – החומרים האלה נמסים לתוכו אף ביתר קלות.
הישראלי הממוצע צורך כ-7.5 ק"ג פלסטיק חד-פעמי בשנה, פי 5 מאירופה! כלי מזון מפלסטיק נפוצים לא רק במשלוחים ובאריזות מזון מוכן קפוא – גם בגני ילדים, בצהרונים ובבתי חולים. האוכלוסיות הרגישות ביותר מקבלות מדי יום אוכל חם, שחומם או הוגש בחמגשיות פלסטיק.
למרות כל זאת, ייצור הפלסטיק העולמי צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2050. כשהרגולציה לא באמת מספקת הגנה על בריאות הציבור, הדרך היחידה לעצור את מגפת הפלסטיק היא לעצור את התעשייה הפטרוכימית ולהגביל את ייצור הפלסטיק החדש.
מה משותף לישראל ולאיראן?
בחודש מאי התקבלה בעצרת האו״ם החלטה היסטורית שקובעת בצורה ברורה: למדינות יש חובה משפטית לפעול נגד משבר האקלים! בהחלטה שמבוססת על חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, האו״ם למעשה אומר, לראשונה, בצורה מאוד ברורה, שמדינות שלא פועלות מספיק נגד משבר האקלים עלולות להפר את המשפט הבינלאומי, ואף לשאת באחריות משפטית על הנזקים.
ההחלטה מדגישה כי משבר האקלים אינו רק “סוגיה סביבתית”, אלא איום על החיים, הבריאות, הביטחון והעתיד של בני האדם.
לכן, למדינות חובה אקטיבית למנוע נזק אקלימי – לצמצם פליטות גזי חממה ולהתקדם לאנרגיות מתחדשות.
ההחלטה התקבלה ברוב של 141 מדינות ועם 8 מדינות מתנגדות בלבד, ביניהן – איראן, רוסיה, ארה"ב, ערב הסעודית תימן וישראל.
ההצבעה של ישראל לצד מעצמות הדלקים המזהמים ומדינות אויב נגד ההחלטה הזו, היא בחירה להתייצב בצד הלא נכון של ההיסטוריה. בחירה שמצטרפת למדיניות האנטי־אקלימית של ישראל, שממשיכה לקדם הרחבת תשתיות גז והשקעות בדלקים מזהמים, ואף הסירה לאחרונה את משבר האקלים מסדר היום הביטחוני שלה.
ישראל והאזור מתחממים בקצב מהיר מהממוצע העולמי, וכבר היום מורגשים כאן שינויי האקלים היטב, עם גלי חום קיצוניים, בצורות, שריפות ואי־יציבות אקלימית. למרות זאת, המל"ל הפסיק לעסוק בשינויי האקלים ובהשפעותיהם על הביטחון הלאומי וביטל פורומים, שעוסקים בביטחון מזון, ביטחון מים וברציפות תפקודית של תשתיות לאומית.
בזמן שהעולם כבר מבין שמשבר האקלים הוא לא איום עתידי אלא מציאות שחייבים להתמודד איתה עכשיו, ישראל נשארת הרחק מאחור וממשיכה לקדם זיהום והרס, תוך הפקרת עתיד אזרחיה
ישראל בוערת ואנחנו זקוקים לקול שלך על המכתב שיכול להציל חיים. ביחד נפעיל מספיק לחץ כדי לעשות שינוי!
חתימה על המכתב
הבעיה העמוקה של האוקיינוס הארקטי
עם תחילתה של שנת 2026 האמנה הבינלאומית להגנה על האוקיינוסים סוף סוף נכנסה לתוקף, אבל פרצה ענקית בחוק עדיין מאיימת על ״חור הבננה״ בלב האוקיינוס הארקטי.
ה־”BANANA HOLE” הוא אזור בים הפתוח הארקטי, שבו מתקיימת מערכת אקולוגית מדהימה, שהיא ביתם של לוויתנים, דולפינים ובעלי חיים נדירים. גרינפיס בינלאומי יצא לאחרונה למסע מחקר למעמקי הים, כדי לחשוף למה חייבים להגן על המקום הקסום הזה, אשר מהווה מעין "ספרייה חיה״ של ההיסטוריה של כדור הארץ.
האזור הייחודי הזה אמור היה להיות מוגן על פי חוק בינלאומי, אבל נכון להיום רק 2% ממנו באמת זוכים להגנה. נוסף על איומים של התחממות פני הים, זיהום פלסטיק ודיג מאסיבי – כעת גם האיום החדש של כרייה בים העמוק מעמיד את החיים בקרקעית האוקיינוס בסכנה, כאשר נורבגיה טוענת לבעלות על קרקעית הים באזור ומנסה לקדם שם כרייה בים העמוק.
ההחלטה בנושא אומנם נדחתה לפחות עד סוף 2029, אבל האיום לא הוסר. אם יקודם פרויקט הכרייה בעומק הים, עלולות מערכות אקולוגיות עתיקות להימחק, עוד לפני שהמדע יספיק לגלות אותן, והיציבות האקלימית של העולם עלולה להתערער עוד יותר.
חייבים להגן על הים העמוק ולעצור את התעשייה ההרסנית הזו עוד לפני שהיא מתחילה!
השבוע מסביב לעולם
מה כבר אפשר לעשות היום ב-6 שקלים?
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
מתברר שעם 6 שקלים אפשר לעשות די הרבה. למעשה, אפשר לייצר איתם כוח אדיר, ששומר על הטבע שלנו לדורות הבאים.
כבר למעלה מ-3 שנים שאנחנו שותפים במיזם "עיגול לטובה", ויותר מ-500 אזרחים שאכפת להם הפכו דרכו לשותפים פעילים בעשייה שלנו. הקונספט פשוט: הקנייה שלכם בכרטיס האשראי מתעגלת לשקל הקרוב (קניתם ב-19.80? שילמתם 20 ש"ח?), והאגורות הבודדות עוברות ישירות להגנה על הסביבה.
הכסף הקטן שלכם הוא הכוח העצמאי שלנו. בממוצע, כל מצטרף מעגל כ-6 שקלים בלבד בחודש, סכום שכמעט לא מורגש בכיס. אבל כשהאגורות של מאות תומכים מצטברות יחד, הן הופכות למנוע שדוחף קדימה עשייה סביבתית חסרת פשרות.
התמיכה הזו מתורגמת לעשייה ישירה בשטח ולמאבקים שנוגעים לחיים ולבריאות של כולנו:
לערוך תחקירים סביבתיים; לחשוף סכנות שמוסתרות מהציבור; לעצור פרויקטים מזהמים; לשמור על הים, האוויר והיבשה ועל עולם החי; לנהל מאבקים משפטיים וציבוריים מול משרדי הממשלה ותאגידים מזהמים, לקדם מהלכים היסטוריים, כמו אמנת פלסטיק בינלאומית ושמורות טבע ימיות.
איך הופכים את העודף להשפעה חיובית? זה לוקח בדיוק 30 שניות, והתהליך בטוח לחלוטין. נכנסים לקישור כאן למטה, מזינים פרטים אישיים ורק את 4 הספרות האחרונות של כרטיס האשראי. המידע עובר בצורה מוצפנת ומאובטחת ישירות מול חברות האשראי – הנתונים לא מגיעים אלינו ואנחנו לא שומרים אותם.
זהו. מרגע זה, כל קנייה שלכם היא עוד צעד חשוב למען עולם ירוק ובריא יותר.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
