בקצרה 😎
- כלכלת ישראל חשופה לזעזועים בשוקי הנפט העולמיים, מה שמוביל לעליית מחירי הדלק ויוקר המחיה.
- התלות בדלקים פוסיליים מייקרת תחבורה, ייצור ומזון, ופוגעת ישירות בכיס הציבור.
- הפחתת הבלו היא פלסטר יקר וזמני, שאינו מטפל בשורש הבעיה של התלות באנרגיה מזהמת.
- מערכת אנרגיה מבוזרת, מבוססת מתחדשות ואגירה, תעניק לישראל חוסן ועצמאות אנרגטית.
- מעבר לאנרגיה ירוקה הוא הגנה כלכלית ואסטרטגית, זול יותר ומגן על חשבון הבנק של האזרחים.
בשבוע שעבר זינק מחיר הבנזין בישראל ל-8.27 שקלים לליטר. שיא נומינלי חדש. כעת מקודמת הפחתה נוספת, שאמורה להוריד את המחיר בחזרה ל־7.77 שקלים, שוב באמצעות קופת המדינה. מאחורי המספר הזה מסתתר סיפור גדול בהרבה ממחירו של ליטר בנזין: הוא ממחיש עד כמה הכלכלה הישראלית עדיין חשופה לזעזועים בשוקי הנפט, ועד כמה המלחמה באיראן ממשיכה לגבות מחיר גם הרחק משדה הקרב ולא רק מהציבור הישראלי.
המלחמה במזרח התיכון משבשת במשך חודשים את זרימת הנפט דרך מצר הורמוז, אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם. דרך המצר עוברת בשגרה כמות נפט המקבילה לכחמישית מצריכת הנפט העולמית, ושיבושים בו תרמו השנה לעלייה חדה ולתנודתיות במחירי הנפט. מינהל המידע לאנרגיה האמריקאי תיאר כיצד ההפרעות לזרימת הנפט במזרח התיכון העלו את מחירי הנפט והכריחו מדינות וחברות לחפש מקורות אספקה חלופיים.
בגרינפיס מכנים את התופעה הזאת fossilflation – אינפלציה שמקורה בהתייקרות מחירי הדלקים הפוסיליים. כאשר מחיר הנפט עולה, הציבור מרגיש זאת לא רק בתחנת הדלק. בשנים האחרונות, זעזועים במחירי הנפט והגז תרמו לגלי התייקרויות במדינות רבות ברחבי העולם, משום שהם מייקרים כמעט כל שלב בשרשרת הכלכלית. עלויות התחבורה, הייצור והשינוע מתגלגלות למחירי המזון, מוצרים שבשגרה ולחשבונות של משקי הבית. כלומר, שיבושים בהורמוז הובילו לתנודתיות במחירי הנפט, והעלויות מגיעות בסופו של דבר לקופה בסופר ולחשבון הבנק של כולנו. כך נוצר האבסורד: משקי הבית משלמים יותר על אנרגיה ועל יוקר המחיה, בזמן שחברות הנפט, כולל אלו שפעילות בישראל, נהנות מרווחי שיא על רקע אותו משבר.
התגובה של הממשלה – הפחתת הבלו, היא פלסטר יקר. ההפחתה המצטברת של שקל לליטר צפויה לגרוע מאות מיליוני שקלים בחודש מהכנסות המדינה, בעוד גורמי המקצוע באוצר מזהירים שהיא מחריפה את הלחץ התקציבי וגם מחלישה מס שממתן צריכת דלק מזהמת ונועד לפצות על הנזקים הסביבתיים והבריאותיים החמורים שנגרמים כתוצאה משימוש בו. בעולם אנרגיה תנודתי, הסיכון ברור: כל זינוק נוסף במחיר עלול לייצר לחץ לעוד הפחתת מס במקום לצמצם את התלות שמייצרת את הבעיה מלכתחילה. המהלך מקודם דווקא בחודש הבחירות, על רקע טענות ל״״כלכלת בחירות״, אף שהדרגים המקצועיים באוצר מתנגדים לו.
הממשלה יכולה להוזיל זמנית את המחיר בתחנה, אבל היא לא יכולה להגן על הציבור מפני הסיבה שבגללה המחיר מזנק מלכתחילה: התלות העמוקה של ישראל בנפט ובדלקים פוסיליים שמחירם נקבע בשווקים בינלאומיים ונחשף לכל מלחמה, משבר אספקה או חסימה של נתיב ימי. כל עוד המשק נשאר תלוי בדלקים פוסיליים, הציבור ימשיך לשלם את מחירם של משברים שאין לו שום שליטה עליהם.
זהו הכשל האמיתי והעמוק במדיניות האנרגיה של ישראל. במשך שנים ביטחון אנרגטי בישראל הוצג כמעט תמיד דרך עוד גז, עוד תשתיות ועוד אספקה. אבל המלחמה באיראן ובשאר החזיתות מראה בדיוק את ההפך: משק אנרגיה ריכוזי שמבוסס על נפט וגז הוא משק פגיע. הוא תלוי במחירים עולמיים, בנתיבי שיט, במתיחות ביטחונית ובאירועים גיאופוליטיים שמתרחשים אלפי קילומטרים מכאן. גם אחרי שהלחימה נחלשת, הזעזוע הכלכלי עלול להמשיך ללוות את משקי הבית עוד חודשים ואף שנים.
הדבר הכי מקומם במדינות זו הוא הפתרון כבר קיים. אף מצר לא יכול לחסום את השמש, ואף מכלית לא צריכה להביא רוח לנמל חיפה. אנרגיה מתחדשת איננה רק מדיניות אקלים ואיננה רק עניין של הפחתת פליטות; היא מדיניות של יוקר מחיה, עצמאות אנרגטית וביטחון לאומי. ככל שישראל תייצר יותר חשמל מקומי מהשמש, תאגור אותו, תפזר את הייצור על גגות וביישובים ותחשמל את התחבורה, כך היא תהיה פחות חשופה לזעזועים בשוקי הנפט והגז.
המעבר הזה הוא גם בר השגה כלכלית. בעולם, אנרגיה מתחדשת כבר הפכה למקור החשמל החדש הזול ביותר ברוב חלקי העולם, חשמל סולארי זול בממוצע בכ־41% והרוח היבשתית ביותר מ־50% מהחלופות הפוסיליות הזולות ביותר. לכן, המעבר לאנרגיה מתחדשת הוא לא מותרות סביבתיות אלא שכבת הגנה כלכלית ואסטרטגית.
במקום לרדוף אחרי כל התייקרות עם הורדת מס זמנית, הממשלה צריכה לטפל בשורש הבעיה: להפחית את התלות של ישראל בנפט ובגז. הורדת בלו יכולה לקנות חודש של שקט. מערכת אנרגיה מבוזרת, מבוססת מתחדשות ואגירה, יכולה לקנות לישראל חוסן לשנים. זו לא רק הדרך להגן על האקלים והסביבה, זו הדרך להגן על חשבון הבנק של הציבור ועל הביטחון האנרגטי של המדינה.
הילה אטקין, ראש תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס ישראל היא כלכלנית סביבה ומומחית למדיניות ורגולציה בתחום האנרגיה, בעלת ניסיון במחקר ובקידום מדיניות בשוק החשמל הישראלי, בדגש על אנרגיות מתחדשות, חוסן אנרגטי והפחתת התלות בדלקים פוסיליים.
