
עד כאן! – ממשלת ישראל, לא עוד גז ונפט!
מדינת ישראל שופעת נופים מרהיבים ובעלי חיים מדהימים, שאנו רגילים לראות ולאהוב. לעתים נדמה לנו שפלא הבריאה הזה הוא מובן מאליו, ויהיה כאן לצידנו לעד. אז זהו, שלא. נשמור עליו, יהיה – נהרוס אותו, לא יהיה.
בעוד העולם נע קדימה אל עבר צמצום התלות בדלקי מאובנים ומעבר לאנרגיות נקיות באמת, בישראל ממשיכים לתעדף רווחים של תאגידים על פני טובת הציבור והטבע הישראלי.
למרות הצורך הדחוף בהפחתת פליטות גזי חממה, החל משנת 2022 מקודם בישראל ללא כל דיון ציבורי או ממשלתי ראוי, סבב חדש של חיפושי גז בים התיכון, שמטרתו לשמש בעיקר לטובת ייצוא ולא לצורכי המשק המקומי. "המכרז הרביעי" חולש על שטח של 6000 קמ"ר, רבע משטח המים הכלכליים של ישראל, וצפוי על פי הערכות להביא להגדלה דרמטית של פליטות גזי החממה של ישראל – בדיוק הכיוון ההפוך מזה שעליה לצעוד בו.
בשל כך, בסוף חודש יוני 23׳ הגיש גרינפיס ישראל עתירה לבג״צ כנגד משרד האנרגיה ומשרדי ממשלה נוספים, על כך שמדיניות הממשלה מפירה באופן בוטה את התחייבויות האקלים הבינלאומיות עליהן היא חתומה.
בדיון בעתירה שהתקיים ב-27.11.25 בפני הרכב השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ודפנה ברק-ארז, נדרשו נציגי המדינה – ובראשם נציגי משרד האנרגיה, להתייחס לטיעונים שהוצגו בעתירה שהגיש גרינפיס ישראל ביוני 2023 בנוגע לאופן בו הרחבת תעשיית הגז במים הכלכליים של ישראל פוגעת ביכולתה של ישראל לעמוד ביעדי האקלים שהציבה לעצמה.


למרות שהעתירה נמשכה בסופו של דבר, לדיון שנערך יש חשיבות ארוכת טווח: הוא צפוי להשפיע על החלטות עתידיות של משרד האנרגיה ושל מועצת הנפט, ומאותת על כך שבית המשפט רואה בחומרה צעדים שאינם מתיישבים עם מחויבות ישראל להפחתת פליטות. עם זאת, בהיעדר חוק אקלים מחייב, היכולת לאתגר את חוסר הפעולה האקלימית של המדינה בבתי המשפט היא מוגבלת ביותר.
קידוחי דלקים בים, בין אם של גז או של נפט, עלולים בסבירות רבה להביא לפגיעה אקולוגית בלתי הפיכה באזורים רגישים בים התיכון, לצד הקמת מתקני תשתיות נוספים שיגדילו את סל הסיכונים הביטחוניים ויצריכו השקעה נרחבת של כספי ציבור לצורך אבטחתם. הרחבת תעשיית הגז תאפשר לתאגידים עשירים להמשיך לגרוף רווחים על חשבון הטבע והעתיד של כולנו – ותהפוך את העמידה ביעדי האקלים של ישראל לבלתי אפשרית.
בישראל שטופת השמש אין שום סיבה להמשיך להיות תלויים בדלקים מזהמים. המשך פיתוח משק הגז ותשתיות נלוות, בעידן של משבר אקלים הולך ומחריף, נוגד לחלוטין את המחויבות של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה ומעבר לאנרגיה מתחדשת.
אנו נמצאים ברגעים קריטיים ואין לנו יותר זמן לבזבז. זהו מאבק על צדק: לטובת זכותנו היסודית לגישה לטבע ולחיים מוגנים מאיומים ומן ההשלכות ההרסניות ביותר של שינויי האקלים.
הזמן לסיים את עידן הדלקים, בים וביבשה, הוא עכשיו.

בואו להיאבק איתנו!
-

אי אפשר להפציץ את השמש – אנרגיה מתחדשת היא צורך ביטחוני בישראל
אור השמש לא יכול להתקע במצרי הורמוז, ולא ניתן להחזיק את הרוח כבת ערובה בנתיב מכליות חסום. היכולת להפציץ או לחסום אנרגיה מתחדשת מבוזרת היא קשה בהרבה ביחס לשדות נפט ענקיים, אסדות גז, צינורות שינוע או תחנות כוח. האויבים אולי יכולים לאיים על תחנות הכוח ואסדות הגז שלנו, אבל הם לעולם לא יוכלו לכבות את…
-

חגיגת הגרינווש באולימפיאדת החורף 2026
ימים לפני שאולימפיאדת החורף נפתחת, גרינפיס איטליה משחררים סרטון נוקב שמטרתו לחשוף את האיום שמציבים דלקים מאובנים, ובפרט נותנת החסות העיקרית של המשחקים, Eni, לעתיד אולימפיאדת החורף.
-

גרינפיס נגד ממשלת ישראל – סיכום הדיון בבג״צ
לאחר שלוש שנות המתנה, הבוקר (25.11.25) התקיים בבית המשפט העליון הדיון הראשון אי פעם שעסק באופן ישיר במחויבותה של ישראל להתמודד עם משבר האקלים במסגרת הסכם האקלים ההיסטורי שנחתם בפריז בשנת 2015. ישראל התחייבה במסגרתו לצמצום פליטות גזי חממה ולקביעת יעדי הפחתה לשנת 2030 ולשנת 2050. הדיון התקיים בפני הרכב השופטים נעם סולברג, דוד מינץ…
-

המחיר האמיתי של הרומן עם הבינה המלאכותית
זוכרים את הסצנה מהסרט ״היא״ (2013), שבה תיאודור פוגש את אהובתו הבינה המלאכותית, סמנתה, בענן והם מתחילים רומן דרך שיחות אינסופיות? אז, כשהסרט רק יצא, התפתחות סיפור האהבה הזה נראתה עדיין רחוקה מהמציאות, אולם עכשיו ב-2026, דיאלוגים תכופים עם הצ׳אט ואף שימוש בו לתמיכה רגשית, נהפכו לדבר שגור. היום, כש״חוויית AI״ מלווה אותנו בכל אפליקציה,…
-

תמונות השנה של 2025
כניגוד ברור לתמונות המתעדות אסונות, עומדים דימויי האומץ והתקווה שראינו לאורך כל השנה: אנשים רגילים קמים כנגד כל הסיכויים על מנת לקחת אחריות על גורלם, ולדרוש עתיד טוב יותר עבור כולנו. אנשים מכל רחבי העולם, כולל תאילנד, סרי לנקה, מקסיקו, קמרון, רומניה, ברזיל, הפיליפינים וקניה, בחרו לחפש פתרונות ולדרוש פיצויים ממזהמים שניצלו זה מכבר את…
-

לקראת COP30: חמישה דברים שצריך לדעת על ועידות האקלים
למרות הציניות, ועידות האקלים הן אחד הכלים המרכזים לפעולה מול משבר האקלים. אספנו עבורכם את (כמעט) כל מה שצריך לדעת בנושא.
-

כיצד נוכל להפוך את המעבר לאנרגיה נקייה להוגן ובר קיימא?
מה הם בכלל המינרלים האלו, איזה תפקיד הם ממלאים במאבק בשינוי האקלים, וכיצד נוכל להפיק אותם ולהשתמש בהם בדרך בת־קיימא מבחינה סביבתית? יצאנו לבדוק.
-

מי מהנדס את האקלים שלנו?
יש מי שסבורים ששינויי האקלים הם תוצאה של התערבות מכוונת של ממשלות ותאגידים, המכונה ״הנדסת אקלים״. אם כך אילו מהפעולות של האדם משפיעות על האקלים, מהי הנדסת אקלים? ואיפה הגבול בין עובדה לקונספירציה? גרינפיס ישראל עושה סדר.
המאבקים שלנו
-

איתות מאנטארקטיקה
הים העמוק הוא אחד המקומות הפחות מוכרים, אך היקרים ביותר בכדור הארץ – עולם עשיר בייצורים חיים, שבו מתקיימות מערכות אקולוגיות ייחודיות, אשר אינן קיימות בשום מקום אחר. עכשיו, כל זה נמצא בסכנה.
-

הטבע אינו צד בסכסוך
הטבע הוא לעולם לא צד בסכסוך
-

אי אפשר להפציץ את השמש – אנרגיה מתחדשת היא צורך ביטחוני בישראל
אור השמש לא יכול להתקע במצרי הורמוז, ולא ניתן להחזיק את הרוח כבת ערובה בנתיב מכליות חסום. היכולת להפציץ או לחסום אנרגיה מתחדשת מבוזרת היא קשה בהרבה ביחס לשדות נפט ענקיים, אסדות גז, צינורות שינוע או תחנות כוח. האויבים אולי יכולים לאיים על תחנות הכוח ואסדות הגז שלנו, אבל הם לעולם לא יוכלו לכבות את…




