
לא עוד גז – מגינים על הים התיכון
כ-70% מהחשמל בישראל מיוצרים מגז טבעי, שם פסטורלי המסתיר מאחוריו אמת עגומה: הגז ה"טבעי" הוא לא אלטרנטיבה נקייה לפחם אלא מקור אנרגיה מלוכלך, מזהם ומסוכן לאקלים באותה מידה בדיוק – אם לא יותר.
הבלבול בקרב הציבור הוא תוצר של קמפיין גרינווש שיווקי רב שנים של חברות הדלקים, הנחושות להמשיך ולסכן את הטבע הישראלי ואת האקלים הגלובלי בעבור רווח, אבל אנחנו נחושים לא פחות: בעידן של משבר אקלים, אין מקום לקידוחי גז חדשים המסכנים את הים של כולנו.
גז טבעי מכיל בין 85% ל-99% מתאן, גז חממה עוצמתי פי 84–86 מפחמן דו-חמצני. בעוד שריכוזו באטמוספירה נמוך בהרבה מזה של פחמן דו-חמצני, הרכבו הכימי של המתאן הופך אותו ליעיל במיוחד בכליאת חום. בשל כך, ריכוזי המתאן באטמוספירה, שהגיעו בשנים האחרונות לשיא של כל הזמנים, הם בעלי השפעה ניכרת על מידת ההתחממות הגלובלית ועל המהירות בה היא מתרחשת. על פי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC), תאגידי הדלקים אחראים על 35% מכלל פליטות המתאן האנושיות.
בשל אופיו, גז טבעי נוטה לדלוף: דליפות מתאן מבארות גז, צינורות, מיכליות ואסדות אחסון של גז טבעי נוזלי (LNG) ומבתי זיקוק כה נפוצות ורחבות היקף, עד כי מדענים קבעו כי הן מהוות ״איום חמור על האנושות״. לכל אורך הדרך – החל מהקידוח, שאיבה, זיקוק, שינוע ושריפה – הפקת גז פולטת לא רק פחמן דו-חמצני אלא גם מתאן, והרבה ממנו. אם לוקחים בחשבון את דליפות המתאן, שברובן הגדול כלל אינן מנוטרות, מחקרים רבים קובעים כי גז טבעי עלול להיות גרוע לאקלים באותה המידה כמו פחם, ולעיתים אף גרוע ממנו.



דווקא בשל העובדה שהמתאן הוא גז חממה אגרסיבי, אך בעל אורך חיים קצר יחסית בהשוואה לגזי חממה אחרים, גדלה חשיבותו לטווח הקצר. למעשה, צמצום פליטות המתאן הוא המנוף החזק ביותר שיש לנו על מנת להאט את שינויי האקלים ב-25 השנים הקרובות, כשהיתרונות לחברה, לכלכלה ולסביבה הם עצומים ועולים בהרבה בחשיבותם וערכם על המחיר הכרוך בהם.
ביוני 23׳, הגיש גרינפיס ישראל תביעה ראשונה מסוגה נגד משרד האנרגיה, בשל ההחלטה לצאת לסבב חדש של חיפושי דלקים בים התיכון. מלבד הנזק האקולוגי, אסדות קידוח נוספות בים צפויות על פי הערכות להביא להגדלה דרמטית של פליטות גזי החממה של ישראל.


איום חמור על הטבע הישראלי
מתקנים ותשתיות לקידוחי גז כגון רציפים, צינורות, מסופים ובתי זיקוק, הרסניים במיוחד עבור הטבע: בירוא יערות, שחרור חלקיקים רעילים לאוויר, זיהום קרקעות, שטחי ביצה או פגיעה בקרקעית הים, זיהום רעש מביצוע סקרים סייסמיים המסכן יונקים ימיים ועוד. ההשלכות הקשות הללו, מחמירות באופן ברור לא רק את משבר המגוון הביולוגי, אלא גם מתדלקות את משבר האקלים: הן פוגעות עוד יותר במערכות אקולוגיות הפגיעות גם כך, ומשבשות את מנגנוני ספיחת הפחמן הטבעיים של מערכות אלו המשמשות בלם להתחממות העולמית.
בנוסף, לקידוחי גז ימיים ישנם סיכונים מובנים שלא ניתן לשלוט בהם: תקלות אנוש, תקלות מכניות, אירועים ביטחוניים, רעידות אדמה, סופות ועוד. כל אלה יכולים לסכן את מתקני הקידוח ולהביא לאסונות סביבתיים חמורים בים, כולל פליטת חומרים מזהמים ומסוכנים למים, וגזי חממה לאטמוספירה. פתיחתו של הים התיכון לקידוחי גז נוספים, מגבירה באופן ברור את הסיכון המובנה בשימוש בגז טבעי, ומציבה איום חמור על המערכת האקולוגית הייחודית והרגישה של הים התיכון.
ישראל חייבת לקבוע מדיניות אנרגיה אחראית – כזו שמבטיחה ביטחון, עצמאות אנרגטית, והגנה על הסביבה והציבור.
המאבקים שלנו
מה אנחנו עושים

The theme with the hand was "AD KAN“ means “Not any further” or “We had enough” in Hebrew.
A giant earth-puppet walking around a place where kids create re-used t-shirts with the campaign logo (using their own handprint) as part of the activity.
פליטות מתאן בישראל

עד כאן!
תביעת האקלים של
גרינפיס ישראל

בואו להיאבק איתנו!
המאבקים שלנו
-

אי אפשר להפציץ את השמש – אנרגיה מתחדשת היא צורך ביטחוני בישראל
אור השמש לא יכול להתקע במצרי הורמוז, ולא ניתן להחזיק את הרוח כבת ערובה בנתיב מכליות חסום. היכולת להפציץ או לחסום אנרגיה מתחדשת מבוזרת היא קשה בהרבה ביחס לשדות נפט ענקיים, אסדות גז, צינורות שינוע או תחנות כוח. האויבים אולי יכולים לאיים על תחנות הכוח ואסדות הגז שלנו, אבל הם לעולם לא יוכלו לכבות את…
-

גרינפיס נגד ממשלת ישראל – סיכום הדיון בבג״צ
לאחר שלוש שנות המתנה, הבוקר (25.11.25) התקיים בבית המשפט העליון הדיון הראשון אי פעם שעסק באופן ישיר במחויבותה של ישראל להתמודד עם משבר האקלים במסגרת הסכם האקלים ההיסטורי שנחתם בפריז בשנת 2015. ישראל התחייבה במסגרתו לצמצום פליטות גזי חממה ולקביעת יעדי הפחתה לשנת 2030 ולשנת 2050. הדיון התקיים בפני הרכב השופטים נעם סולברג, דוד מינץ…
-

המחיר האמיתי של הרומן עם הבינה המלאכותית
זוכרים את הסצנה מהסרט ״היא״ (2013), שבה תיאודור פוגש את אהובתו הבינה המלאכותית, סמנתה, בענן והם מתחילים רומן דרך שיחות אינסופיות? אז, כשהסרט רק יצא, התפתחות סיפור האהבה הזה נראתה עדיין רחוקה מהמציאות, אולם עכשיו ב-2026, דיאלוגים תכופים עם הצ׳אט ואף שימוש בו לתמיכה רגשית, נהפכו לדבר שגור. היום, כש״חוויית AI״ מלווה אותנו בכל אפליקציה,…
-

5 סיבות למה גז ״טבעי״ גרוע בדיוק כמו נפט ופחם (אם לא יותר)
בואו ננפץ רגע את אחד המיתוסים הגדולים שחברות הדלקים מנסות שנאמין להם: גז טבעי הוא לא אנרגיה נקייה. למעשה, המשוואה פשוטה מאוד — גז טבעי = גז מאובנים.
-

השפעות מלחמת 'חרבות ברזל' על שוק האנרגיה העולמי
מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר נחלש מחיר הנפט הגולמי בכמעט 20 אחוזים בתוך חודשיים: ביום פתיחת המלחמה מחירה של חבית נפט גולמית עמד על 83 דולר. כעבור חודש, ב-7 בנובמבר,…
-

מהו זיהום רעש? ממה הוא נגרם? וכיצד הוא מסכן את חייהם של הלוויתנים בישראל ובים התיכון
איום משמעותי על הלוויתנים בים התיכון זו נוכחותם הגוברת של הכוחות הצבאיים בים. אירוע החפה המוני התרחש בפברואר 2023, אז נמצאו 12 לוויתני זיפיוס חלול-חרטום מתים בחופי קפריסין כתוצאה משימוש בסונאר צבאי
-

אלה הנשים של גרינפיס שפועלות לסיים את עידן הדלקים הפוסיליים
לרגל חודש האישה: הכירו את הנשים בגרינפיס להן יש תפקיד מרכזי במאבקים למען האקלים ונגד חברות הדלקים.
-

הסנאט האמריקני חושף את ההטעיות והשקרים של חברות הדלקים
בתחילת דצמבר 2022, אחרי בדיקה של שנה, פירסמה את מסקנותיה ועדה של בית הנבחרים האמריקאי שקבעה שחברות הנפט מנהלות קמפיין גרינווש מתמשך ומטעות את הציבור
-

אי אפשר להפציץ את השמש – אנרגיה מתחדשת היא צורך ביטחוני בישראל
אור השמש לא יכול להתקע במצרי הורמוז, ולא ניתן להחזיק את הרוח כבת ערובה בנתיב מכליות חסום. היכולת להפציץ או לחסום אנרגיה מתחדשת מבוזרת היא קשה בהרבה ביחס לשדות נפט ענקיים, אסדות גז, צינורות שינוע או תחנות כוח. האויבים אולי יכולים לאיים על תחנות הכוח ואסדות הגז שלנו, אבל הם לעולם לא יוכלו לכבות את…
-

יש כתמים שלא יורדים – תגובת גרינפיס ישראל לפגיעה בתשתיות דלקים בעת מלחמה
מלחמה היא תמיד עסק מלוכלך, אבל גם במלחמה יש קווים אדומים שפשוט אסור לחצות. פגיעה מכוונת בתשתיות נפט וגז היא לא רק פעולה צבאית, היא הימור מסוכן וחוצה גבולות על החיים עצמם, שם וכאן.
-

למי שייך הנגב?
מעין ירקעם ועד האמזונס: למי שייך הטבע? גרינפיס יוצא למאבקים בארץ ובעולם והנה העדכון המלא – כולל הזמנה מיוחדת




