הצטרפו אלינו לוובינר חדש: ״מסעות טבע בצל הפלסטיק״
סידרת הוובינרים של ״חד פעמי זה לא טבעי״ ו״מגיפתהפלסטיק״ בראיון עם צלם הטבע עטור הפרסים ושגריר גרינפיס רועי גליץ.
כל הוובינרים יתקיימו מדי יום רביעי בשעה 20:00 ותוכלו לשאול בהם שאלות בלייב!
האם גם אתם רואים כל כך הרבה מסכות פנים משומשות בטבע? פלסטיק ניתן למצוא בכל מקום בטבע וזה הורס את הסביבה שלנו. אנו נדבר עם הצלם הישראלי רועי גליץ צלם חיות הבר זוכה הפרסים ונראה כמה מתמונותיו הטובות ביותר ונשוחח על שפע הפלסטיק המצוי בטבע בימינו.
אנחנו מאפשרים למנויי הדיוור שלנו הרשמה לפני כולם.
לצפייה בוובינר לחצו כאן אנחנו מבטיחים שיהיה מרתק!
חופים הם לפעמים געגועים לים נקי
השבוע נחשפנו שוב למראות המחרידים המלווים מדי שנה את הגשם הראשון ברחבי הארץ, בהם כמויות פסולת אדירות נשטפות לחופי הים התיכון האהוב שלנו. כולם צריכים לעבוד יחד כדי לעצב מחדש תהליכי ייצור ושרשראות אספקה, להשקיע בחדשנות, לאמץ שינויים צרכניים ברי קיימא ולשפר את התשתיות כדי לסגור סוף סוף את ברז הפלסטיק ההרסני והאינסופי הנשפך אל הים. אך בראש ובראשונה עלינו לפעול עבור חוק שייצמצם אחת ולתמיד את השימוש בכמויות העתק של מוצרים חד פעמיים מיותרים כמו שקיות, סכו״ם, כוסות וקשיות מפלסטיק אותם מצאנו בשפע נשפכים לים.
אם לא נפעל, כמות הפסולת תכפיל את עצמה תוך שני עשורים
על פי דו"ח חדש, כ – 230 אלף טון של פלסטיק זורמים אל הים התיכון בכל שנה מ-33 מדינות השוכנות אל חופיו. מעל ⅔ מזיהום הפלסטיק מקורו בפסולת שאינה מטופלת. כמות הפסולת הנשטפת אל הים צפויה לכל הפחות להכפיל את עצמה בתוך 2 עשורים בלבד, אם לא יינקטו פעולות משמעותיות של חקיקה ופיתוח תשתיות יעילות לטיפול בפסולת.
ישראל במקום השני בכמות פסולת הפלסטיק לק״מ של רצועת חוף
שיאניות זיהום הפלסטיק הן מצרים, איטליה וטורקיה, אשר אחראיות לבדן על 50% מכמות פסולת הפלסטיק העושה את דרכה אל מעמקי הים התיכון. יחד עם זאת בכל אופן, 80 עד 90% מזיהום הפלסטיק על החופים בארץ מקורו בישראל. נתונים ממבצעי ניקוי חופים מראים כי בהשוואת כמות הפלסטיק שנאספה בכל קילומטר של חוף, ישראל ממוקמת במקום השני למדינות הים התיכון, שנייה רק לטורקיה, עם 355 ק"ג פסולת פלסטיק שנאספו בקילומטר אחד בלבד.
מוזמנים לקרוא עוד על זיהום הפלסטיק בים התיכון ולצפות בתיעוד בלעדי מנזקי הפסולת מהגשם הראשון בבלוג חדש בנושא.
רוצים להשפיע על המאבק בפלסטיק החד פעמי? מלאו שאלון קצר
לרגל הפעילות שלנו לקידום חוק להוצאת הפלסטיק החד פעמי בהדרגה מחוץ לחוק, הנה שאלון קצר בנושא שנועד לסייע לנו להבין לעומק את מה שהציבור חושב על זיהום הפלסטיק:מהם הרגלי הצריכה שלו? מה הנכונות שלו לשנות את ההרגלים האלו ומה מידת התמיכה בכלים שונים לטיפול בבעית הפלסטיק.
הסקר יעזור לנו להבין יותר את ההתכנות של שיונויים בהרגלי צריכה ומידת התמיכה בחוקים שיגבילו את השימוש בפלסטיק חד פעמי. זמן מילוי הסקר: כ-4 דקות בלבד!
נתניהו משעבד את עתיד ישראל לתעשיית הנפט
מגיפת הקורונה הביאה עימה משבר בריאותי, חברתי וכלכלי במימדים שטרם נראו בדורנו ובהתאם את הצורך הדחוף בתכניות סיוע ושיקום המשק. השקעה במעבר לכלכלה דלת פחמן (אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית, תחבורה חכמה ועוד) זוכה לתהודה הולכת וגוברת כדרך יעילה במיוחד להתמודד גם עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה וגם עם משבר האקלים ההולך ומחריף. שורה ארוכה של מדינות כבר התחייבו לעבור בעשורים הקרובים לכלכלה דלת פחמן והציבו יעד להפיכתן למאופסות אנרגיה, מגמה זו מתבטאת גם בצמיחתן של חברות האנרגיה המתחדשת ובקריסה הכלכלית של תאגידי הגז והנפט. למרבה הצער, במקום לפעול באופן ההגיוני והנכון לתעסוקה, לכלכלה ולסביבה, ממשלת ישראל מהמרת בגדול על תעשיית הדלקים הפוסיליים, כשכולנו ערבים לה.
קראו את מאמרו החדש של מנהל גרינפיס ישראל ד״ר יונתן אייקנבאום
לא בכסף שלי!
השבוע הושק מדד חדש בבורסה, כזה שלא יממן דלקים מאובנים (גז, נפט ופחם). זהו הישג ראשון לקואליציית ארגוני הסביבה ופעילים למען אנרגיה נקיה.
לא נסכים יותר שכספי חסכונתינו יממנו דלקים מאובנים, שמקרבים את קץ האנושות! לא נשקיע בעסקים שמתעלמים מהזיהום, החולי והמוות שרווחיהם מייצרים.
התנועה הסביבתית מאוחדת כפי שלא היתה מעולם, ויחד נבטיח את ניצחון האור על החושך, למען עתיד בריא ובטוח לתושבי ישראל היום ולדורות קדימה.
לקריאת ההודעה המלאה באתר גרינפיס
גרינפיס ישראל למנהלי רשתות שיווק המזון: אל תתנו יד לכריתת יערות בלתי חוקית
השבוע פנינו למנהלי רשתות שיווק המזון בישראל בבקשה לקחת אחריות ולהפסיק למכור בשר בקר טרי וקפוא המגיע מאזורים ברחבי העולם בהם מתבצעת כריתת יערות נרחבת. בזכותכם חשפנו השנה שורה של מקרים המצביעים על חלקה הבלתי מבוטל של ישראל ביבוא בשר בקר מאזורים בהם מתבצעת כריתה בלתי חוקית של יער האמזונס בברזיל ויער הצ'אקו בארגנטינה.
מימדי הרס היערות השנה בברזיל הם מחרידים כשעד כה השנה נשרף במדינה שטח הגדול פי 10 מישראל. בקצב הנוכחי, תוך עשרים שנה, האמזונס עלול להגיע לנקודת האל חזור ולהפוך מיער גשם שוקק חיים לסוואנה יבשה.
בברזיל נשרף השנה שטח הגדול פי 10 משטחה של ישראל
כארגון סביבה בינלאומי, אנו פועלים בתיאום עם גרינפיס ברזיל ועם עוד שורה של משרדי גרינפיס אחרים בעולם על מנת לחשוף את הפגיעה בכדור הארץ ולפעול על מנת לעצור אותה. מוצרי בשר אלו הקשורים באופן ישיר לכריתת היערות, נמצאים בכל רשתות השיווק. בדיקת שרשראות האספקה חייבת להיות חלק מאחריות תאגידית. רשת שיווק אשר תבדוק את שרשראות האספקה ולא תשווק בשר המגיע מאזורים בהם מתבצעת כריתה בלתי חוקית של יערות תעשה צעד לא רק נכון ערכית אלא גם משתלם בטווח הארוך. מסכימים איתנו? חתמו על העצומה.
הנזקים של תעשיית משק החי: 17 מיליון חורפנים הושמדו והחשש ממגיפה חדשה גובר
ביום רביעי ממשלת דנמרק הודיעה על השמדתם של לא פחות מ-17 מיליון חורפנים לאחר שהתגלה בקרבם מוטציה של נגיף הקורונה, שהתגלה גם ב-12 אנשים ודיווח התקבל גם על שלושה ישראלים שחזרו מדנמרק וחשודים בנשיאת הנגיף. מכון מחקר דני שחקר את המוטציה החדשה המכונה ‘cluster 5’ מזהיר מהאפשרות שהחיסונים בפיתוח לקורונה לא יהיו רלוונטיים למוטציה החדשה שעלולה לפתח מגיפה חדשה מקבילה לנוכחית. החורפן גדל בדנמרק עבור תעשיית הפרווה וב-200 חוות תעשיות התגלתה המוטציה כש-11 מ-12 המקרים שהתגלו בבני אדם הגיעו מחבל הארץ בו תעשייה זו מרוכזת. מגדלי החורפנים צפויים לקבל פיצויים על סך מיליארד יורו.
המדענים מזהירים אותנו במשך שנים ממשק החי ומפעלים בהם אלפי חיות תאומות גנטיות שוכנות בתנאים איומים המושלמים להיווצרות מוטציות ולהתפרצותן של מחלות ויראליות (zoonotic). תעשיית החורפנים הדנית משמשת כעת כביטוי מדויק לתחזיות המדענים.
למרות דימויה ״הנקי״ של דנמרק, תעשיית משק החי בה היא גדולה במיוחד ו-32 מיליון חזירים נשחטים במדינה מדי שנה. גרינפיס קוראים לממשלת דנמרק לעשות את מירב המאמצים על מנת למנוע התפרצות גם במשקים תעשייתיים אלו. סוגיות אלו מדגישות שוב את האופן הנוראי בו תעשיות המזון ממשק החי פועלת והאיום מוחשי שלה על כלל האנושות בשל התנאים האידיאליים להפצת מגיפות. זוהי קריאת השכמה נוספת למקבלי ההחלטת לגבי נזקי תעשיה זו והצורך הבהול לעבור למודל חקלאות אחר, בר קיימא המבוסס על מזון מן הצומח.
האם אמריקה בדרך לגרין ניו דיל?
לא זכור מקרה דומה בו מערכת בחירות הייתה כל כך גורלית לעתיד כדור הארץ. בחירתו המחודשת של טראמפ הייתה עלולה לפגוע אנושות בהסכם פריז למיגור שינויי האקלים ולפתוח אזורים חדשים רבים לקידוחי נפט וגז. זאת ועוד שהיחס המזלזל של הנשיא היוצא לידע המדעי מהווה דוגמה שלילית הרסנית עבור מיליארדי אנשים ברחבי העולם.בחירתו של ביידן מביאה שורה של בשורות חיוביות שחלקן כבר מתממשות ושחלקן עוד צריכות לעמוד במבחן המציאות. ביידן מתייחס בצורה רצינית למדע האקלים, הוא שם את הנושא הזה בראש סדרי העדיפויות שלו ונושא האקלים היה מרכזי במערכת הבחירות לנשיאות – לצד הטיפול במגפת הקורונה והשסעים בחברה האמריקנית. מדובר בבשורה של ממש המהדהדת בכל תנועת האקלים העולמית ותדרבן מדינות נוספות לממש את שאיפותיהן בקידום כלכלה דלת פחמן.תנועת האקלים האמריקנית העניקה לביידן כ-4 מיליון קולות שסייעו רבות לבחירתו וכעת חובת ההוכחה עליו. בראש ובראשונה הוא צריך לסגור איזורים רגישים בפני קידוחי נפט, בעיקר אזור הקוטב הצפוני ובנושא הזה לקדם הסכמות בינלאומיות עם רוסיה וקנדה; הוא צריך לאותת לשברון ולאקסון, שתי ענקיות הנפט האמריקאיות, שכדאי להן לנוטש את דרך הנפט והגז ולהשקיע במתחדשות: ובעיקר מוטלת חובת ההוכחה שאפשר לקדם גרין ניו דיל ליציאה מהקורונה הכלכלית כך שיביא ליצירה של מיליוני מקומות עבודה חדשים ברחבי ארה"ב.יש לבחירתו של ביידן, השלכות חיוביות פוטנציאליות גם על מה שקורה אצלנו. ועידה בעלת חשיבות דומה לועידת פריז או אף גדולה ממנה צפויה להתכנס בעתיד הקרוב ולייצר מסגרת לשדרוג משמעותי של התחייבויות המדינות בנושא של הפחתת פליטות גזי חממה, כפי שהדבר היה צריך להתרחש כבר במסגרת ועידת האקלים של האו״ם שנדחתה בשל הקורונה. שדרוג שכזה עשוי להיות איתות משמעותי לחברות הדלקים שפועלות במזרח התיכון שיבינו שאין ביקוש לגז ולנפט שלהן.
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור