חזית השריפות של משבר האקלים מגיעה לישראל
חודש יולי היה החם ביותר שנמדד אי פעם על פני כדור הארץ עם טמפרטורה גבוהה ב-0.9 מעלות לעומת הממוצע של המאה העשרים. חודש אוגוסט טרם הסתיים אך המגמה אינה שונה במהותה. משבר האקלים מוביל לגלי חום ארוכים יותר, עוצמתיים יותר, ורבים יותר, מה שמגביר את האידוי והופך את הצמיחה ואת האדמה ליבשים יותר. כך משבר האקלים מחריף את מגמת השריפות. מחקר שנערך במערב ארה"ב הראה שמשבר האקלים הכפיל את מספר השריפות הגדולות תוך שלושים שנה (1985-2015). כל בדל סיגריה, הצתה, שבריר זכוכית שנחשף לקרני השמש הופכים לקטלניים פי כמה.
הכדור שלנו סופג אש מכל מקום. אחרי יוון, טורקיה, לבנון, ארה"ב, רוסיה שמתמודדים עם גלי חום איומים ועם השריפות שמלוות אותם, פרצה שלשום בהרי ירושלים שריפה במימדים שכמותה לא ראו הרבה שנים בארץ. אומנם מידות החום השבוע הם רגילות לעונה אך ספגנו בשבועות האחרונים שורה ארוכה של גלי חום שמהווה כר פורה להשתוללות האש. כוחות הכבאות הכריזו על גיוס כללי ואין ביטוי נכון יותר להתמודדות מול משבר האקלים: גיוס כללי!
ממשלת ברזיל מקדמת חוק שיביא את הרס האמזונס לשיאים חדשים
על אף מצבו החמור של האמזונס, חוק חדש והרסני עבר אישור ראשוני בקונגרס הברזילאי המכשיר גניבת קרקעות ביער הגשם לטובת תעשיית החקלאות. לחץ לאומי ובינלאומי שכלל איומים בחרם על ידי חברות בינלאומיות במידה והחוק יעבור, הצליח לדחות את ההצבעה עבורו מספר פעמים בעבר, אולם השבוע, עבר החוק ברוב גדול. בלחץ לוביסטים מעסקי החקלאות, שונה סטטוס הצעת החוק ל"דחוף", תוך שלצורך כך השתמשו בתהליך החקיקה בחוקים השמורים למצבי חירום לאומיים, כדי לזרז את אישורו.
שליש מבירוא האמזונס מתרחש על קרקעות שהשתלטו עליהן באופן לא חוקי והפקיעו אותן מידי קהילות ילידיות או מסורתיות, בעלות פרטית, שמורות או פארקים ציבוריים. בניגוד לחוק הברזילאי האוסר על חקלאות או כריתת עצים בשטחים מוגנים, החוק החדש מבקש להכשיר שטחים שנתפסו באופן לא חוקי ובהם שטחים גדולים מאוד, ללא כל ענישה פדרלית. החוק החדש מהווה את הרע ביותר מבין מגוון טיוטות החוק, והוא נוטה כולו לטובת ארגוני הפשע העומדים מאחורי ההשתלטות על קרקעות ובירוא בלתי חוקי באמזונס. תהליך החקיקה נעשה ללא כל שיתוף של הציבור הברזילאי ונוסח החוק, הנוגד לחלוטין את טובתו, פורסם ברגע האחרון. הארגון הברזילאי "אימאזון" מזהיר כי החוק החדש מעמיד בסכנה כמעט 20 מיליון הקטר של אדמות ציבוריות לא משוייכות באמזונס ועשוי לגרום לבירואם של 1.6 מיליון הקטר עד שנת 2027. הרס כזה יוביל לפליטתם של 1.43 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני בתוך עשור – פי חמש מהפליטה השנתית של צרפת.
הקרחונים נעלמים ואיתם גם הפינגווינים
לא ברור מה חשבו לעצמם בעיריית פתח תקווה אבל תושבים התפלאו לגלות בחלק מרחובותיה הראשיים של העיר, דשא סינטטי ומיכלים עם עצים מפלסטיק. עצים במרחב העירוני נדרשים תמיד בכל מקום, על אחת כמה וכמה בעידן של משבר אקלים וגלי חום קשים. העצים מורידים את הטמפרטורה בתוך העיר הלוהטת מאספלט ובטון, סופחים פחמן ופולטים חמצן, קולטים מים ומסייעים במניעת הצפות. במקום לתת צל ולקרר את הסביבה, עצי הפלסטיק מתחממים ופולטים מזהמים. עצים מפלסטיק מצמצמים עוד יותר את יכולתם של ציפורים וחרקים להשתלב בסביבה האורבנית הקשה גם כך לחיות הבר, ובריאות התושבים והסביבה נדחקת הצידה מול שיקולים קרים של כסף ותחזוקה. מעט אירונית העובדה שהידיעה הובאה בשיתוף רשת שופרסל, המשווקת בשר מיבואנים המקושרים ישירות לחוות גידול באמזונס ולהרס שמורת הפנטנל. פנינו מספר פעמים לשופרסל בנוגע לניקיון שרשראות האספקה שלה, אבל מהחברה לא טרחו לענות.
מודלים אקלימיים קיימים צופים כי עד שנת 2100 יעלמו 80% ממושבות הפינגווינים בעולם. אולם המדענים מבהירים שאפשר אחרת – פעולה מהירה ומשמעותית להפחתת פליטות גזי חממה, בהתאם להסכם פריז, תותיר מספיק קרח בים על מנת לתמוך באוכלוסיית פינגווינים מצומצמת אמנם, אבל בת קיימא. אנחנו צריכים לפעול עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. לא רק עבור הפינגווינים אלא גם עבור עצמנו וילדנו.
הקמת רשת של שמורות טבע ימיות תסייע אף היא לפינגווינים לשקם את אוכלוסייתם ולהתאים את עצמם למציאות החדשה.
האם הגז הוא ״טבעי״?
במהלך שהוביל לסערה ברשתות, השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הנחתה בשבוע שעבר את עובדי ועובדות המשרד להגנת הסביבה להחליף את המונח "גז טבעי" במונח "גָּז מַחְצַבִּים". מלבד זאת, פנתה גם השרה זנדברג לאקדמיה ללשון עברית בבקשה לשנות באופן רשמי את המונח.
הגז ה"טבעי" שייך לקבוצת הדלקים המאובנים (Fossil Fuels), יחד עם נפט ועם פחם. שלושת הדלקים טבעיים באותה מידה: הם תוצר של התפרקות בעלי חיים וצמחים שחיו בעבר הרחוק ועברו תהליכים גיאולוגיים שהפכו אותם לחומר פחמני עתיר אנרגיה. מבחינה זו, שלושת הדלקים הם חלק מהטבע – בלב האדמה או בקרקעית הים. למרות זאת, אף אחד לא משתמש בביטוי "פחם טבעי" או "נפט טבעי" (בספרות המקצועית משתמשים בביטוי Natural gas, והשימוש בו נועד להבדיל בין גז שמופק בתהליך גיאולוגי, בדרך כלל גז מתאן, לבין גז שמופק כתהליך משני כתוצר מהפקת דלקים אחרים, כמו LPG למשל).
אמנם הגז פולט בין 20% ל-50% פחות גזי חממה מפחם, אך גזי חממה הם רק חלק מהפגיעה הסביבתית הנגרמת מייצור אנרגיה מדלקים מאובנים בשלבי ההפקה, השינוע והשריפה. כמו כן, אנו גם למדים כעת יותר ויותר על פליטות המתאן, גז חממה עוצמתי במיוחד וההשפעה של על התחממות כדור הארץ והימצאותו בתהליך הפקת הגז.
אנו מבקרים כבר מספר שנים הצמדת התואר ״טבעי״ לגז ועל כן אנחנו מברכים על היוזמה של השרה זנדברג שעשויה לתרום לשינוי היחס הציבורי כלפי הדלק המסוכן. יחד עם זאת חשוב להזכיר שגם הממשלה הנוכחית ממשיכה לקדם את תעשיית הגז המסוכנת לאקלים ולים התיכון במלוא המרץ ומבחנה האמיתי ימדד בעצירת פיתוח משק הגז ומעבר ותמיכה נרחבת באנרגיה מתחדשת.
לקריאת המאמר שלנו בנושא מ-2018
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור