מה באמת הציבור הישראלי יודע על הגז ״הטבעי״?
למרות שהגז הוא מקור האנרגיה המרכזי של ישראל, משאב חשוב לכלכלה ובעל השפעות מרחיקות לכת על הסביבה והאקלים, בקרב מרבית הציבור הישראלי ישנו חוסר ידע והבנה בנוגע לתועלות והחסרונות של הגז הטבעי, כמו גם מה ההבדל בינו לבין מקורות אנרגיה אחרים. כך עולה מסקר בינלאומי חדש שנערך עבור גרינפיס ב-13 מדינות, ביניהן ישראל, על ידי מכון המחקר, והתפרסם השבוע בעיתונות.
לפי ממצאי הסקר, רק 48% מהציבור הישראלי יודעים כי שריפה של "גז טבעי" פולטת גזי חממה לאטמוספירה וגורמת לשינוי האקלים. עוד נדמה כי בקרב הציבור הישראלי קיים בלבול בכל הנוגע למידה שבה "גז טבעי" נתפס כמקור אנרגיה נקי, אמין וזול. כך, למשל, 54% מהציבור הישראלי לא יודע ו/או לא מסכים ש"גז טבעי" הוא חלק ממשפחת דלקי מאובנים ו-52% מהציבור הישראלי סבור ש״גז טבעי״ הוא טוב לסביבה.
לקריאת הפרטים המלאים של הסקר >>
דיוני אמנת הפלסטיק הסתיימו באכזבה, אבל יש עוד הזדמנות
נציגי ממשלות מרחבי העולם נכשלו השבוע להגיע להסכמות לגבי אמנת פלסטיק עולמית בדיונים שנערכו בבוסאן בדרום קוריאה. זוהי לא הבשורה עליה קיווינו לעדכן, אבל עדיין יש תקווה. במהלך הדיונים, תמכו 100 מדינות באמנה חזקה, הקוראת להפחתת ייצור הפלסטיק. מנגד נציגי תעשיות הדלקים, פעלו להכשיל את הצלחת הדיונים. אך כאמור, לא הכל אבוד כי מסגרת דיונים נוספת תתקיים בשנת 2025. על מנהיגי העולם להבין שהציבור אותו הם מייצגים מעוניין בפתרון למשבר הפלסטיק. עלינו לפעול ככל שביכולתנו על מנת להבטיח שכבר בתחילת שנה הבאה תהיה לנו אמנת פלסטיק חזקה למען בני האדם והטבע. אין לנו עוד זמן לבזבז.
לקריאת הידיעה המלאה וצפייה בכל התיעוד
לאן הולכים הבגדים שלי?
המשרד להגנת הסביבה לוקח אחריות מסויימת ומטפל במגוון זרמי פסולת, ובהם פסולת פלסטיק, אריזות, צמיגים, אלקטרוניקה ועוד, תחת חוקי אחריות יצרן מורחבת הפועלים לפי העיקרון של המזהם משלם. בכל הנוגע לפסולת טקסטיל, מסתמך המשרד על מספר חברות ישראליות – הגדולה והמוכרת מביניהן היא חברת ״רוזניר״ – אשר הינן חברות פרטיות, המגדירות עצמן כחברות העוסקות במיחזור. חברות אלה קיבלו רישוי עסקי מהמשרד להגנת הסביבה, ללא כל מחויבות לדווח על כמות פסולת הטקסטיל שהן אוספות או מה בדיוק הן עושות איתה לאחר מכן.
מתוך היכרותינו עם צדדיה המפוקפקים של תעשיית האופנה העולמית, יצאנו בגרינפיס ישראל לתחקיר עצמאי, שמטרתו להבין מה באמת קורה עם הבגדים שהישראלים מקפידים להניח במיכלי מיחזור הטקסטיל ברחבי הארץ.
במשך כ-10 חודשים ניהלנו מעקב ורישום אחר תנועתם של הבגדים ותיעדנו את מסעם ואת גורלם הסופי. בואו לקרוא בבלוג חדש על המסע מסביב לעולם של הבגדים שאנו משליכים ״למיחזור״ ומי מרוויח מכל זה.
תחקיר בלעדי של גרינפיס חושף מה קורה עם הבגדים שהשלכנו למכולות המיחזור.
אני רוצה לעזור
10% משטחי ישראל מוקצים לחיפושי נפט חדשים
בשבוע שעבר, הגשנו לראש המועצה האזורית מטה יהודה, אבישי כהן, את עמדתן של גרינפיס והחברה להגנת הטבע בנושא מתן היתר חיפוש גז ונפט בשטח המועצה. היקפו של שטח ההיתר, אותו מבקשת לקבל חברת הנפט "מזוסטרו", עומד על 500 קמ"ר, הממוקמים בשפלת יהודה, בין בית שמש לבית קמה. מבדיקה שערכנו, עולה כי השטח המבוקש חופף עם שטחם של למעלה מ-10 אזורים, המוגדרים כגנים לאומיים ושמורות טבע קיימות או עתידיות.
אזור החיפוש הוא שטח ארץ מהמם ביופיו ובערכיותו האקולוגית, אשר מהווה בית גידול למינים רבים, בהם הצבי הארצישראלי, שהוא מין בסכנת הכחדה עולמית. שיפולי הגבעות הנמוכים מהווים חטיבת נוף ייחודית, שהצליחה להישמר בצורה טובה למרות לחצי הפיתוח הרבים.
זהו רק רישיון אחד בו אנו נאבקים מתוך 6 רשיונות פעילים לחיפושי נפט ביבשה בישראל, אשר חולשים יחדיו על כ-10% משטחי המדינה, זאת בחסות חוק הנפט הארכאי משנת 1952. בעידן בו העולם עובר לאנרגיות מתחדשות, אין מקום לחיפושי נפט וגז חדשים. הענקת רישיונות חיפוש בשטחי טבע ייחודים, כמו בשפלת יהודה, תביא לפגיעה קשה בלב הירוק של מרכז הארץ, שטח המשמש לפנאי ונופש למטיילים ותושבים רבים בארץ. אנו קוראים למקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה והתכנון להתנגד לחיפושי נפט בשפלת יהודה ולא לקדם אותם בשום אופן.
לקריאת הכתבה המלאה של שני אשכנזי >>
פעילי גרינפיס ישראל במחאה מול ראשי תעשיית הדלקים
פעילי גרינפיס ישראל מחו השבוע מול ראשי התעשייה בישראל, בוועידת "אנרגיה ועסקים", שהתקיימה בכפר המכביה, נגד המשך פיתוח גז ונפט בישראל ונגד הקמת מתקן להנזלת גז לייצוא. הרחבת משק הגז לייצוא, בהיקפים המתוכננים והמאושרים, תגדיל בעשרות אחוזים את היקף פליטות גזי החממה השנתיים, עליו אחראית ישראל, ותמנע בפועל את האפשרות לעמידה ביעדי הפחתת פליטות גזי חממה, כפי שהתחייבה המדינה בהסכמי האקלים הבינלאומיים. בניגוד לתפיסה לפיה הגז הוא נקי, הגז הוא דלק פוסילי שעיקרו מתאן, גז חממה עוצמתי פי 84 מפחמן דו-חמצני, אשר נפלט לכל אורך שרשרת הייצור של הגז, וכמעט ואינו ניתן לצמצום.
שאיפת חברות הדלקים ומשרד האנרגיה לגידול דרמטי בייצוא הגז, עומדת בפני עניין טכני – נדרשים שדרוג והקמה של שורת מתקני תשתית חדשים, שיאפשרו להגדיל את היקף הייצוא, ובראשם – מתקן LNG להנזלת גז. מתקן LNG, רגיל או צף, מכיל כמות אנרגיה, המקבילה לפחות ל-70 פצצות גרעיניות כמו זו שהוטלה על הירושימה – מסכנים את חיינו בעבור רווחי החברות. בנוסף, האצת קצב הייצוא עלולה לגרום להתרוקנות המאגרים של ישראל תוך פחות מ-20 שנה ולסיכון למערכות אקולוגיות. ממשלת ישראל, בראשות משרד האנרגיה, ממשיכה לקדם שורה ארוכה של מיזמי גז ונפט בים וביבשה בהתאם לחוק הנפט המיושן מ-1952.
כך הפך חוק ״אקלים״ לאנטי סביבתי
חוק האקלים שהתקבל השבוע הוא חוק חלש, ריק מתוכן, שמסכן את היכולת להגן על בריאות הציבור ואינו מהווה מסגרת משפטית מחייבת למדיניות אקלים וכלי לעיגון מחויבויותיה של מדינת ישראל להפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות להתמודדות עם נזקי המשבר. החוק החדש התגבש לאחר לחצים מצד משרד האוצר וגורמים נוספים והוביל לכך שבמקום התקדמות אנו עדים לנסיגה: הורדת יעד הפחתת הפליטות לצד האפשרות לדחות את מועד העמידה ביעדים בשלוש שנים נוספות וזאת, ללא כל מנגנון פיקוח או מתן דין וחשבון לציבור.
בנוסף, הסרת התקצוב לרשויות המקומיות, לצורך הכנת תכניות היערכות למשבר האקלים, היא צעד בלתי אחראי שיפקיר ערים ויישובים. החוק שיעלה לאישור הממשלה ביום א׳ הוא אשליה של עשייה והוא עוד עלול להיות גרוע יותר – זו מסגרת חסרת שיניים, נעדרת מנגנונים מחייבים ואכיפה, שמאפשרת לממשלה גמישות בלתי מוגבלת לשינויים ומהווה כישלון מול המשבר הדחוף ביותר של זמננו. במקום להוות כלי לשינוי מדיניות אמיתי, החוק צפוי להפוך לתעודת כישלון, שתפגע בבריאותם של תושבות ותושבי ישראל, תנציח פערים חברתיים, תחשוף אוכלוסיות מוחלשות לנזקי משבר האקלים ותפגע בסביבה ובערכי טבע, הלכה למעשה. המדינה תשלם מחיר כלכלי כבד אם לא תשכיל לפתח תוכניות אקלימיות מחייבות. העלויות של אסונות אקלימיים עתידיים יעלו לאין שיעור על ההשקעה הנדרשת כיום בחוק אקלים מחייב ורציני.
השבוע מסביב לעולם
עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם!
באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב.
לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
