בקצרה 😎
- השירות המטאורולוגי מזהיר מגלי חום קיצוניים של 50 מעלות בישראל, עם התחממות מהירה וארוכה.
- דוח מבקר המדינה חושף היעדר היערכות ממשלתית למשבר האקלים וחום קיצוני.
- לחץ ציבורי הצליח לשמר את מעורבות המשרד להגנת הסביבה בתסקירי השפעה סביבתיים.
- רפורמת התחבורה הציבורית בסכנה עקב לחצים פוליטיים, למרות חשיבותה להפחתת פקקים וזיהום.
- גרינפיס דורש מהממשלה לפעול למען אנרגיה מתחדשת, היערכות אקלימית והגנה על עתיד ישראל.

השירות המטאורולוגי מזהיר מפני גלי חום של 50 מעלות בישראל
עדת הפנים והגנת הסביבה אישרה אתמול (א') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שמטרתה לקדם הקמת חווהשבוע הציג השירות המטאורולוגי ״תרחיש ייחוס" מעודכן לגלי חום ולטמפרטורות קיצון בישראל. הנתונים מראים כי המדינה שלנו מתחממת בקצב של כ-0.6 מעלות בעשור – מהמהירים בעולם, כשבאירועי שיא צפויות הטמפרטורות לזנק בעמקים ל-50 מעלות, וגלי החום ברחבי הארץ יתארכו ל-18 ימים רצופים, ללא הקלה בלילות. המשמעות היא שצפויים לנו עומסי חום קיצוני, אשר יהוו איום על הבריאות, על התשתיות ועל שגרת החיים.
במקביל להתרעות השירות המטאורולוגי, באירופה כבר משלמים את המחיר של גל החום הקיצוני. נתונים רשמיים שפורסמו השבוע חושפים כי במהלך חודש יוני הלוהט נרשמה תמותה עודפת של למעלה מ-10,000 בני אדם ביבשת, בתוך שבוע אחד בלבד. מדענים מבהירים כי מדובר באירוע חסר תקדים, שהיה "בלתי אפשרי" ללא משבר האקלים, המאיים באופן ישיר על חייהן של האוכלוסיות הפגיעות ביותר.
ובזמן שהעולם בוער והסכנה מתדפקת על דלתנו, מי שאמורים להגן עלינו בישראל מפקירים את עתידנו. דוח מבקר המדינה, שפורסם החודש, חשף שהשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לא כינסה את ועדת השרים לענייני אקלים אפילו לא למפגש אחד, ושל-25 מתוך 28 משרדי ממשלה אין שום תוכנית היערכות בסיסית להתמודדות עם החום הקיצוני. במקום להתאים את התשתיות, להגן על אספקת החשמל והמים ולשמור על בריאות הציבור, הממשלה בוחרת לעצום עיניים ולהפקיר אותנו למחדל הבא.
אנחנו בגרינפיס לא נרפה מהנושא; לא ניתן למקבלי ההחלטות להמשיך להפקיר את העתיד ואת החיים של כולנו – נמשיך לדרוש מעבר לאנרגיה מתחדשת והפחתת פליטות כדי למנוע את ההשלכות הגרועות ביותר של שינויי האקלים ונפעל גם על מנת להיות מוכנים למצבי חירום ולמציאות החדשה.
אנו נמצאים ברגעים קריטיים ואין לנו יותר זמן לבזבז. זהו מאבק על צדק: לטובת זכותנו היסודית לגישה לטבע ולחיים מוגנים מאיומים ומן ההשלכות ההרסניות ביותר של שינויי האקלים. הזמן לסיים את עידן הדלקים, בים וביבשה, הוא עכשיו.
אני רוצה לעזור
אין יאוש בעולם: הלחץ הציבורי עובד
חברי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה היו אמורים להכריע השבוע האם להמשיך לקדם תוכניות מסוגים שונים, באמצעות תסקירי השפעה על הסביבה מעמיקים, מקצועיים ואובייקטיביים, מטעם המשרד להגנת הסביבה כפי שהיה מאז ומעולם, או באמצעות תסקירים חדשים, גנריים ואחידים, מטעם מינהל התכנון.
בעקבות התנגדות ציבורית נרחבת, שכללה עשרות ארגוני סביבה ובריאות הציבור ופעילי סביבה מכל רחבי הארץ, הוחלט במועצה, פה אחד, כי תתבצע עבודה משותפת, בין מינהל התכנון, למשרד להגנת הסביבה, על מנת להגיע לפשרה מוסכמת על כל הצדדים בנושא התסקירים, והנושא יגיע לדיון נוסף, בוולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים).
תסקירי ההשפעה על הסביבה הם הקו המגן האחרון של הטבע ושל בריאות הציבור מפני דורסנות של פרויקטי תשתית ענקיים. כיום, המשרד להגנת הסביבה הוא זה שמכתיב את הדרישות המקצועיות ומחייב את היזמים לבחון חלופות פחות מזיקות ושייאזנו את הצרכים השונים.
בשנים האחרונות, אנו עדים למגמה מתמשכת של החלשת המשרד ולניסיונות לעקוף אותו – ממש כמו במקרה של רא״ם ומיזם פצלי השמן באזור ים המלח. כעת מנסה מינהל התכנון לייצר מסלול עוקף קבוע, תחת הכותרת של “ייעול והאצת הליכים”.
פיתוח תשתיות לא יכול לבוא על חשבון הטבע והבריאות של כולנו. נמשיך לעקוב מקרוב ולתמוך בעבודת החברה להגנת הטבע בוועדות התכנון ולבלום כל ניסיון להקריב את העתיד הסביבתי של ישראל לטובת אינטרסים קצרי טווח.

פוליטיקה קטנה משאירה את ישראל תקועה בפקק
האם הלחצים הפוליטיים עומדים לחסל את הסיכוי היחיד שלנו לצאת מהפקקים? חוק "הרשויות המטרופוליניות" – הרפורמה הדרמטית והחשובה ביותר לעתיד התחבורה הציבורית בישראל – נמצא כעת בסכנת ביטול ממשית, רגע לפני המושב האחרון של הכנסת. מדובר במודל ניהול מקצועי המקובל בכל העולם, שאמור לחלץ את התחבורה הציבורית בישראל מהפקקים הבלתי נסבלים, להפחית את זיהום האוויר ולחסוך מיליארדים למשק. לאחר שנים רבות של קידום ועוד חודשים רבים של עבודה אינטנסיבית בוועדת הכלכלה, הגיעו הארגונים לנוסח מוסכם ומוכן להצבעה – אך ברגע האחרון, נדחק החוק הצידה בשל לחצים פוליטיים מצד המפלגות החרדיות.
במכתב דחוף, שנשלח על ידי ארגוני הסביבה השבוע ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה ויו"ר הקואליציה אופיר כץ, הבהרנו בצורה חד-משמעית: החשש של נציגי הציבור החרדי אינו מוצדק. החוק אינו עוסק כלל בהפעלת תחבורה בשבת, אלא בהקמת גוף מקצועי ויעיל, שישפר את השירות לכולם. בפועל, הציבור החרדי, שנשען יותר מכל מגזר אחר על תחבורה ציבורית ביום-יום, יהיה הראשון להרוויח מהחוק הזה. אנחנו דורשים מהנהגת הקואליציה להעלות את החוק להצבעה מיידית לפני פיזור הכנסת. לא נשלם בבריאות שלנו, בזמן שלנו ובאיכות החיים שלנו בגלל משחקים פוליטיים.

חוות שרתים, בינה מלאכותית ומשק החשמל: האתגר האמיתי עוד לפנינו
בשבוע שעבר אישרה הכנסת את תיקון 168 לחוק התכנון והבנייה, המגדיר חוות שרתים לבינה מלאכותית כתשתית לאומית ומאפשר לקדם אותן במסלול תכנון מואץ. זמן קצר לאחר מכן הילה אטקין, ראש תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס לקחה חלק בבוקר עיון מקצועי, שעסק בעתיד חוות השרתים ומשק האנרגיה בישראל.
הדיון הציבורי סביב החוק התמקד בעיקר בשאלות של תכנון ומיקום: האם החוות יוקמו במרכז או בפריפריה? האם יש מספיק קרקעות? וכיצד ניתן להאיץ את הליכי האישור. אבל מהדיונים בכנס עלתה תמונה רחבה ומטרידה יותר: השאלה המרכזית אינה רק איפה יוקמו חוות השרתים; השאלה היא כיצד ישראל מתכננת לספק להן חשמל.
השבוע מסביב לעולם
מה כבר אפשר לעשות היום ב-6 שקלים?

(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
מתברר שעם 6 שקלים אפשר לעשות די הרבה. למעשה, אפשר לייצר איתם כוח אדיר, ששומר על הטבע שלנו לדורות הבאים.
כבר למעלה מ-3 שנים שאנחנו שותפים במיזם "עיגול לטובה", ויותר מ-500 אזרחים שאכפת להם הפכו דרכו לשותפים פעילים בעשייה שלנו. הקונספט פשוט: הקנייה שלכם בכרטיס האשראי מתעגלת לשקל הקרוב (קניתם ב-19.80? שילמתם 20 ש"ח?), והאגורות הבודדות עוברות ישירות להגנה על הסביבה.
הכסף הקטן שלכם הוא הכוח העצמאי שלנו. בממוצע, כל מצטרף מעגל כ-6 שקלים בלבד בחודש, סכום שכמעט לא מורגש בכיס. אבל כשהאגורות של מאות תומכים מצטברות יחד, הן הופכות למנוע שדוחף קדימה עשייה סביבתית חסרת פשרות.
התמיכה הזו מתורגמת לעשייה ישירה בשטח ולמאבקים שנוגעים לחיים ולבריאות של כולנו:
לערוך תחקירים סביבתיים; לחשוף סכנות שמוסתרות מהציבור; לעצור פרויקטים מזהמים; לשמור על הים, האוויר והיבשה ועל עולם החי; לנהל מאבקים משפטיים וציבוריים מול משרדי הממשלה ותאגידים מזהמים, לקדם מהלכים היסטוריים, כמו אמנת פלסטיק בינלאומית ושמורות טבע ימיות.
איך הופכים את העודף להשפעה חיובית? זה לוקח בדיוק 30 שניות, והתהליך בטוח לחלוטין. נכנסים לקישור כאן למטה, מזינים פרטים אישיים ורק את 4 הספרות האחרונות של כרטיס האשראי. המידע עובר בצורה מוצפנת ומאובטחת ישירות מול חברות האשראי – הנתונים לא מגיעים אלינו ואנחנו לא שומרים אותם.
זהו. מרגע זה, כל קנייה שלכם היא עוד צעד חשוב למען עולם ירוק ובריא יותר.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל


