הלוויתנים מלכי הים
הלוויתנים, מבעלי החיים הגדולים ביותר על כדור הארץ, הם יצורים מלאי יופי, חסד, מסתורין ותבונה. לצד היותם כה מרשימים, יש להם תפקיד חיוני בשמירה על בריאותם של האוקיינוסים שלנו ובכך גם על יציבות האקלים.
אחד הניצחונות הגדולים ביותר של התנועה הסביבתית העולמית הוא האיסור הגלובלי על ציד לוויתנים שנכנס לתוקף ב-1986, אולם גם היום, ניצבים הלוויתנים מול איומים רבים.
לווייתנים ניצודו עבור בשר, עצמות ושמן במשך אלפי שנים, אולם הייתה זו העלייה המטאורית של ציד לוויתנים מסחרי במאה ה-19, אשר דחפה מיני לוויתנים רבים לסף הכחדה. ספינות תעשייתיות וצלצלים נפיצים חתכו בתוך זמן קצר את מספר הלוויתנים ברחבי העולם. מדענים מעריכים כי יותר לוויתנים ניצודו בעשורים הראשונים של המאה ה-20 מאשר בכל ארבע המאות שקדמו לה, יחד, והערכה של מספר הלוויתנים שניצודו במהלך המאה ה-20 עומדת על כמעט שלושה מיליון בהערכת חסר. באמצע המאה ה-20, עמדו מינים רבים בפני הכחדה.
בשנות ה-70, קמפיין "הצילו את הלוויתנים" של גרינפיס האיר זרקור על ציד הלווייתנים האכזרי והמיותר. לאחר שנים ארוכות של לחץ ציבורי מסיבי, בשנת 1986 נכנסה לתוקפה אמנה בינלאומית האוסרת על ציד מסחרי של לוויתנים. האיסור זכה להצלחה עצומה ואוכלוסייתם של מיני לווייתנים רבים הצליחה להתאושש, אך חלקם – כמו לוויתן כחול ולוויתן צפוני – עדיין נמצאים בסכנת הכחדה. יפן, נורווגיה ואיסלנד אינן מכבדות את האמנה ולפחות 32,000 לוויתנים ניצודו מאז כניסת האמנה לתוקף. קשה מאוד לאמוד את מספרם המדויק של הלוויתנים היום, אך לפי הערכות, ממספרם טרם תחילת הציד התעשייתי נותרו 25% בלבד.
עד היום ממשיכים להתגלות מינים חדשים במשפחת הלוויתנאים, כמו המינים הלא מוכרים שהתגלו בחופה הדרומי של ארה"ב, באלסקה ובניו מקסיקו, הודות לאמנה הבינלאומית המסייעת למיני לווייתנים בכל העולם לחזור מסף ההכחדה אליו הביא אותן האדם.
הלוויתנים גיבורי האקלים
אחת התרומות הגדולות ביותר של הלוויתנים לבריאות האוקיינוסים מגיעה ממקור לא צפוי: פשטני ככל שזה נשמע, קקי – במיוחד של לוויתנים – הוא דשן ימי נהדר. הלוויתנים עולים באופן תדיר אל פני הים, היכן שיש אור ופוטוסינתזה יכולה להתקיים, כדי לנשום ולהטיל שתן וזרם אדיר של צואה עשירה בחנקן וברזל. אלה בדיוק חומרי התזונה להם זקוקים הפיטופלנקטון, צמחים מיקרוסקופיים זעירים החיים בשכבת המים העליונה ומהווים את תחתית שרשרת המזון בים.
צמחים אלה לוכדים פחמן מהאטמוספירה ומאחסנים אותו באמצעות פוטוסינתזה, תוך שהם מייצרים יותר ממחצית מהחמצן על כדור הארץ. יותר לווייתנים – יותר פיטופלנקטון. יותר פיטופלנקטון – יותר פחמן הנספג מהאטמוספירה ויותר בעלי חיים בים. זוהי דוגמה נוספת ומרהיבה לתבונתה האדירה של מערכת אקולוגית, בה לכל פרט – מהקטן עד הגדול ביותר – התפקיד שלו בשמירה על איזון המערכת כולה.
אם לא די בכל זה, לאחר חיים ארוכים ובריאים, הלווייתנים מתים. לוויתן יחיד סופח בגופו 33 טונות של פחמן דו-חמצני לאורך חייו, כמות שוות ערך ל-1500 עצים בוגרים. עם מותם, הם שוקעים אל קרקעית הים ומוציאים את הפחמן האגור בהם ממחזור הפחמן האטמוספרי למאות ואף אלפי שנים. אוכלוסיית הלווייתנים ההיסטורית, ספחה בכל שנה עשרות מיליוני טונות של פחמן מהאטמוספירה. אם נאפשר לאוכלוסיות הלווייתנים לחזור ונשמור עליהן מכל משמר, לא רק שנאפשר למערכות הטבעיות בים להתאושש, להתחזק ולהתייצב, גם נשקם אגני פחמן בעלי תרומה גדולה למאמץ לייצב את האקלים.
לוויתנים בים התיכון
במהלך חודשי אפריל ומאי 2022, הגיעה ספינת המחקר של גרינפיס, ה״וויטנס״, לחופי ישראל. בשיתוף פעולה עם חוקרים מהמכון לחקר ימי על שם מוריס קאהן באוניברסיטת חיפה, היחידה המדעית של גרינפיס בינלאומי באוניברסיטת אקסטר בבריטניה וחוקרים בינלאומיים נוספים, קיימנו סקר לניטור אקוסטי-ויזואלי של יונקים ימיים בים העמוק של ישראל – אזור שכמעט ולא נחקר.
במהלך הסקר תועדה על ידי החוקרים קבוצת ראשתנים במרחק של כ-15 ק"מ מהחוף של חיפה בעומק בין 370–1720 מטר. אחד הראשתנים בלהקה גם צולם והפך להיות הלוויתן ״הישראלי״ הראשון שנרשם וקוטלג על פי זנבו תחת השם ״קים״ (על שם הסטודנטית שתיעדה אותו). לאחר מכן התגלה שאותו ראשתן צעיר שתועד בפעם הראשונה בישראל נצפה בשנים האחרונות כ-10 פעמים בים הליגווארי סמוך לאיטליה ועל כן שמו המלא הוא "אליה-אונדה-קים".
הים התיכון מכיל מישורים עמוקים נרחבים מאוד, שבהם מצויות תעלות התחומות במדרונות, ומהוות בית גידול חשוב ליונקים ימיים. אוכלוסייתם של שניים ממיני הלוויתן החיים בים התיכון, לוויתן ראשתן (Sperm whale) וזיפיוס חלול-חרטום (Cuvier’s Beaked whale), נמצאת בירידה בשנים האחרונות, והם מוגדרים "בסכנת הכחדה" ו"פגיע" לפי איגוד השימור העולמי (iucn). לפי דו"ח משנת 2020, 12 זנים של לוויתנאים נצפו באופן אגבי במים הכלכליים של ישראל.
מה מאיים על הלוויתנים?
גם באזורים הבטוחים מציד, לווייתנים מתמודדים עם איומים אחרים: תעשיית הדיג, אחד האיומים האנושיים הגדולים ביותר על בעלי החיים הימיים, וכן משבר האקלים, החמצת האוקיינוסים, ירידה בריכוז החמצן בים, התנגשויות עם ספינות, זיהום כימי, פסולת פלסטיק, קידוחי דלקי מאובנים, הסתבכות בציוד דיג נטוש וכרייה בקרקעית הים, הם כולם סכנות האורבות ללוויתנים בביתם.
לאורך מאה השנים האחרונות, נוסף אל הרשימה המפוקפקת גם זיהום רעש. פעילות אנושית בים העלתה באופן משמעותי את הרעש בו: שינוע סחורות, סקרים סייסמיים, קידוחים תת-ימיים ותרגילים צבאיים הם כולם מקור לזיהום רעש בים, שנחשב כיום לבעיה גלובלית המשפיעה על מגוון רחב של בעלי חיים. השלכותיו של הרעש תלויות עוצמה ותכיפות, ועשויות להיות קטלניות ליונקים ימיים.
גם פעולות שגרתיות כמו בניית תשתיות אנרגיה, הנחת צינורות בעומק הים ואבטחת אסדות ומתקנים עם מגוון כלי שיט, יכולות לגרום לנזק מצטבר למינים הפגיעים הללו, במיוחד כשתוואי הצינורות או הקידוחים, עובר באזורי גידול של יונקים ימיים.
עבור אוקיינוסים בריאים, אנו זקוקים ללווייתנים בריאים, מה שיבטיח את בריאותו של כדור הארץ כולו. בעוד הלווייתנים ממשיכים להתמודד עם איומים הולכים וגדלים, עלינו להגביר את מאמצינו להגן עליהם. יצירת שרשרת של שמורות ימיות מוגנות במים הבינלאומיים, תספק אזורים בטוחים שיאפשרו ללוויתנים לחזור ולשגשג, בעוד שיטות דיג בר-קיימא יבטיחו שנשאיר להם שפע של מזון. אנחנו צריכים לתת ללוויתנים את הסיכוי הטוב ביותר לעזור לשמור על האוקיינוסים שלנו בריאים – למען כולנו.
בואו להיאבק איתנו!
