מסעה וגילוייה של מפרשית המחקר ״הוויטנס״ מול חופי ישראל

גם לנו יש לוויתנים!

את המחקר הימי, שהיה הגדול והמקיף ביותר שנערך בים העמוק של ישראל, הובילו מטעם אוניברסיטת חיפה ד״ר אביעד שיינין, ומטעם גרינפיס ד״ר קירסטין תומפסון מהיחידה המדעית של גרינפיס באוניברסיטת אקסטר באנגליה. החוקרים ביצעו ניטור אקוסטי וחזותי, שעקב אחר התנהגותם של אוכלוסיית היונקים הכללית, וכן האינדיבידואלית של פרטים ספציפיים.

בתיעוד נדיר, צוות המחקר זיהה פעמיים במהלך סוף שבוע אחד, להקה של כשמונה לוויתני ראשתן (Sperm whales) בים התיכון, במרחקים של 14 ו-28 ק"מ מחוף ראש כרמל. תיעוד זה הוא התיעוד האקוסטי והחזותי הראשון של ראשתנים במסגרת סקר שיטתי באזור.

הצוות גם זיהה במעמקים לוויתן אחד מסוג זיפיוס חלול-חרטום (Cuvier’s beaked whale). סך הכל, במהלך הפלגת הסקר, נקלטו בעזרת מכשיר ההידרופון (מכשיר לניטור אקוסטי), 22 אירועים אקוסטיים, כולל שלושה מפגשים עם קבוצת ראשתנים, מפגש אקוסטי עם לפחות ארבעה פרטים של לוויתנים מסוג זיפיוס חלול-חרטום, מפגש עם דולפינן ועם 7 דולפינים ממין בלתי מזוהה. 

החוקרים השיבו בתחילה שאינם מכירים את הלוויתן שזנבו תועד, מה שהפך אותו ללוויתן הראשתן ״הישראלי״ הראשון בקטלוג של תחנת מוריס קאהן לחקר הים. הלוויתן קיבל את השם קים, על שם קים קובו, סטודנטית לתואר שני בחוג לביולוגיה ימית ובתחנה, שצילמה את התמונה המזהה ההיסטורית. לאחר מכן, התגלה שאותו ראשתן צעיר, שתועד בפעם הראשונה בישראל, נצפה בשנים האחרונות כעשר פעמים בים הליגורי סמוך לאיטליה ובחופי דרום צרפת.

המרחק בין שתי הנקודות בהן נצפה הלוויתן, הוא המרחק הגדול ביותר שתועד עד כה לגבי מסעם של ראשתנים בים התיכון, ומשמעותו היא שהלוויתן עבר דרך ארוכה ומסוכנת במי הים התיכון.

שיתוף הפעולה המדעי המוצלח והממצאים המרגשים הובילו לפרסום המחקר בכתב העת המדעי הבינלאומי, Aquatic Conservation. החוקרים מישראל ואנגליה, בשיתוף מכוני מחקר איטלקיים, קבעו כי המים הכלכליים של ישראל הם בית למיני לוויתנאים שונים, ובהם שני מינים הנמצאים ברשימה האדומה של איגוד השימור העולמי (IUCN) – לוויתני ראשתן וזיפיוס חלול-חרטום.