מסעה וגילוייה של מפרשית המחקר ״הוויטנס״ מול חופי ישראל
בחודש אפריל 2022, מפרשית המחקר של גרינפיס, ״הוויטנס״, יצאה להפלגה בת כשבועיים, במסגרתה נערך בפעם הראשונה סקר יונקים ימיים במים הכלכליים של ישראל.
חוקרים מתחנת מוריס קאהן לחקר הים, בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה, חברו למדענים מהיחידה המדעית הבינלאומית של גרינפיס מאוניברסיטת אקסטר באנגליה, וחזרו עם בשורות מרגשות ותיעוד של הלוויתן הישראלי הראשון.
הים התיכון, חלק בלתי נפרד מהטבע הישראלי, הוא משאב כלכלי ותרבותי בעל חשיבות אדירה לאזרחי ישראל. על אף היותו ים קטן וצעיר באופן יחסי לאחיו האוקיינוסים, הים התיכון נחשב לנקודה חמה (Hotspot) של מגוון ביולוגי עם מספר גבוה במיוחד של מינים מקומיים ובתי גידול ייחודיים, חלקם בעלי חשיבות עולמית כמו טבלאות הגידוד. בעוד גודלו של הים התיכון הוא 0.82% משטח הים הגלובלי, מוצאים בו בית לא פחות מ-7.5% מהמגוון הביולוגי הימי העולמי, כשלפי ההערכות, 66% מהמינים החיים בו עדיין אינם ידועים למדע.
גם יונקים ימיים, בהם מינים שונים של לוויתנים ודולפינים, נצפו באופן קבוע ברחבי אגן הים התיכון ובישראל. למרות זאת, סקירה מדעית משנת 2018 שסקרה מחקרים ותצפיות על יונקים בים התיכון בשני העשורים האחרונים, מצאה כי עדיין חסר מידע רב. בעוד שמרבית המחקר הקיים התמקד באזורים הקרובים לחוף, למעלה מ-15 שנה לא נערך סקר ימי שיטתי בעומק מזרח הים התיכון, המכיל מישורים תהומיים נרחבים בהם מצויות תעלות התחומות במדרונות.
אזורים אלה מהווים בית גידול חשוב ליונקים ימיים. 12 מיני יונקים ימיים זוהו עד כה במי הים התיכון, בהם לוויתן מצוי, לוויתן ראשתן, זיפיוס חלול-חרטום ומספר מיני דולפינים. נתון זה אינו כולל מינים המוגדרים כ"מבקרים" ובהם נתב גדול-סנפיר, קטלן, לוויתני מינקי ועוד. אוכלוסייתם של שניים ממיני הלוויתן החיים בים התיכון, לוויתן ראשתן וזיפיוס חלול-חרטום, נמצאות בירידה בשנים האחרונות וסטטוס השימור שלהם מוגדר ב"סכנת הכחדה" ו"פגיע" בהתאמה.
עם הכרזת הממשלה על ההליך התחרותי הרביעי לקבלת רישיונות לחיפושי גז טבעי במימי ישראל, עלה הצורך במחקר עומק על מנת לבחון את תפוצתם, גודל אוכלוסייתם המקומית ואת פוטנציאל הנדידה שלהם. מחקרים מ-2014 ו-2017, העריכו את אוכלוסיית לוויתני הראשתן, מין הלוויתנים השלישי בגודלו בעולם, ב-200–300 פרטים במזרח הים התיכון. מינים אלה, החיים בעומק הים במים הכלכליים של ישראל, מושפעים ממגוון גדול של פעולות אנושיות בים גם ללא האיום של קידוחי גז ונפט, בהן רעש, התנגשות בכלי שיט, זיהום ודיג יתר. דווקא בשל פגיעותם הגוברת, עלינו להכיר אותם טוב יותר, כדי שנדע כיצד להגן עליהם.
צילום: אלעד איבס
צילום: קים קובו
צילום: אלעד איבס
גם לנו יש לוויתנים!
את המחקר הימי, שהיה הגדול והמקיף ביותר שנערך בים העמוק של ישראל, הובילו מטעם אוניברסיטת חיפה ד״ר אביעד שיינין, ומטעם גרינפיס ד״ר קירסטין תומפסון מהיחידה המדעית של גרינפיס באוניברסיטת אקסטר באנגליה. החוקרים ביצעו ניטור אקוסטי וחזותי, שעקב אחר התנהגותם של אוכלוסיית היונקים הכללית, וכן האינדיבידואלית של פרטים ספציפיים.
בתיעוד נדיר, צוות המחקר זיהה פעמיים במהלך סוף שבוע אחד, להקה של כשמונה לוויתני ראשתן (Sperm whales) בים התיכון, במרחקים של 14 ו-28 ק"מ מחוף ראש כרמל. תיעוד זה הוא התיעוד האקוסטי והחזותי הראשון של ראשתנים במסגרת סקר שיטתי באזור.
הצוות גם זיהה במעמקים לוויתן אחד מסוג זיפיוס חלול-חרטום (Cuvier’s beaked whale). סך הכל, במהלך הפלגת הסקר, נקלטו בעזרת מכשיר ההידרופון (מכשיר לניטור אקוסטי), 22 אירועים אקוסטיים, כולל שלושה מפגשים עם קבוצת ראשתנים, מפגש אקוסטי עם לפחות ארבעה פרטים של לוויתנים מסוג זיפיוס חלול-חרטום, מפגש עם דולפינן ועם 7 דולפינים ממין בלתי מזוהה.
מדובר בתצפיות מרגשות וחשובות מאוד: ייתכן שאזור זה, מול חופי חיפה, משמש עבור הראשתנים כבית גידול חשוב. התיעוד הקולי הראשוני של הראשתנים חשף כי הם מתקשרים בשפת לווייתנים המכונה ״קודה״, הייחודית לאגן הים התיכון. עובדה זו מהווה ראייה נוספת לכך שהלווייתנים שנמצאים ליד חופי ישראל, הם חלק מאוכלוסייה אזורית גדולה יותר, שפרטיה משמיעים צלילים התואמים את ״הניב הים-תיכוני״.
למרות חמקמקותם של הראשתנים, ההופכת אותם קשים לתיעוד, הצליח צוות המשלחת לצלם את זנבו של אחד הלוויתנים. תיעוד הזנב, מאפשר זיהוי אישי של כל פרט, מעיין טביעת אצבע המורכבת מצלקות וחתכים שלא מגלידים, המייצרים זנב ייחודי עבור כל ראשתן. החוקרים יצרו קשר עם עמיתים במדינות השכנות – יוון, קפריסין וטורקיה, במטרה לגלות האם הלוויתן מוכר לחוקרים ונמצא בקטלוג הלוויתנים המזוהים שלהם כדי להבין יותר לעומק את תפוצתם במזרח הים התיכון.
החוקרים השיבו בתחילה שאינם מכירים את הלוויתן שזנבו תועד, מה שהפך אותו ללוויתן הראשתן ״הישראלי״ הראשון בקטלוג של תחנת מוריס קאהן לחקר הים. הלוויתן קיבל את השם קים, על שם קים קובו, סטודנטית לתואר שני בחוג לביולוגיה ימית ובתחנה, שצילמה את התמונה המזהה ההיסטורית. לאחר מכן, התגלה שאותו ראשתן צעיר, שתועד בפעם הראשונה בישראל, נצפה בשנים האחרונות כעשר פעמים בים הליגורי סמוך לאיטליה ובחופי דרום צרפת.
המרחק בין שתי הנקודות בהן נצפה הלוויתן, הוא המרחק הגדול ביותר שתועד עד כה לגבי מסעם של ראשתנים בים התיכון, ומשמעותו היא שהלוויתן עבר דרך ארוכה ומסוכנת במי הים התיכון.
שיתוף הפעולה המדעי המוצלח והממצאים המרגשים הובילו לפרסום המחקר בכתב העת המדעי הבינלאומי, Aquatic Conservation. החוקרים מישראל ואנגליה, בשיתוף מכוני מחקר איטלקיים, קבעו כי המים הכלכליים של ישראל הם בית למיני לוויתנאים שונים, ובהם שני מינים הנמצאים ברשימה האדומה של איגוד השימור העולמי (IUCN) – לוויתני ראשתן וזיפיוס חלול-חרטום.
בואו להיאבק איתנו!
