אמנת האוקיינוסים הגלובלית – מהלך השימור הגדול בהיסטוריה
אמנת האוקיינוסים הגלובלית, עליה הוסכם במרץ 2023, היא הסכם עולמי פורץ דרך שמטרתו להגן על החיים הימיים בים הפתוח – שטח עצום של מים בינלאומיים בהם לאף מדינה אין סמכות שיפוט. נכון להיום, רק 1% משטח זה מוגן מפני תעשיות הדיג, הקידוחים והכרייה ההרסניות.
אזורים אלה חיוניים לקיום החיים על פני כדור הארץ, ועלינו להגן עליהם מכל משמר.
אוקיינוסים תחת איום
לאורך מרבית ההיסטוריה, הים הפתוח המרוחק ניצל מחלק ניכר מהנזק הסביבתי שנגרם מפעילות אנושית שהתקיימה במים הקרובים והנגישים יותר. ככל שמשאבי החוף הצטמצמו והתקנות התקפות למים הכלכליים של מדינות גברו, תעשיות פנו לים הפתוח, תוך ניצול העובדה ששטחים ימיים אלה, ברובם אינם מוגנים ונתונים לפיקוח ורגולציה מעטים, אם בכלל. ניצול בלתי מבוקר זה הוביל להרס הסביבתי שנראה ביבשה ובאזורי חוף סמוכים גם בעומק הים – כרייה מוגזמת, זיהום, אובדן מגוון ביולוגי ופגיעה בבתי גידול ייחודיים.
כיום, ניצבים האוקיינוסים שלנו בפני איומים חמורים הולכים וגדלים, בעלי השלכות מרחיקות לכת על כדור הארץ והאנושות:
משבר האקלים
האוקיינוסים שלנו הם בעלי בריתנו הטובים ביותר במאבק נגד שינויי האקלים. האוקיינוסים הרחבים ספגו אל תוכם מעל ל-90% מהחום העודף על כדור הארץ, תוך שהם ממלאים תפקיד חיוני כאגני ספיחת פחמן, אולם העלייה בטמפרטורת המים, החמצת האוקיינוסים וירידה ברמות החמצן במי הים, משבשות רבות מהמערכות האקולוגיות הימיות ומחלישות את יכולת ויסות האקלים שלהן.
גלי חום ימיים, שתדירותם וחומרתם הולכת וגוברת, מאיימים איום חמור על שוניות האלמוגים, שרבות מהן חוות אירועי הלבנה המוניים חסרי תקדים. שוניות האלמוגים, אף על פי שהן מכסות רק 1% מרצפת האוקיינוס, מהוות בית לרבע מהמגוון הביולוגי הימי. אובדן השוניות פוגע באופן משמעותי בחוסן המערכת האקולוגית הימית, משפיע על פעילויות כלכליות כמו תיירות ודיג ומותיר קהילות חוף פגיעות יותר מפני נחשולי סערות והצפות חופיות עקב הוריקנים וסערות טרופיות.
תעשיית הדיג
עם ארבעה מיליון כלי שיט בכל הגדלים הפושטים על הים למטרות דיג, כ-90% משטחי המדגה הגלובליים מצויים כבר עכשיו בקריסה או בסכנת קריסה עקב דיג יתר. ללא כל פיקוח, אכיפה או שקיפות, דיג תעשייתי ושימוש בפרקטיקות דיג הרסניות כמו דיג מכמורות, מאיימים לא רק על המערכת האקולוגית הימית אלא גם על רווחתם, תזונתם ופרנסתם של מיליונים.
רשתות הענק הקרויות ״מכמורות״, נגררות על קרקעית הים וגורפות לתוכן את כל הנקרה לדרכן, כולל מינים בסכנת הכחדה ומינים לא מסחריים, תוך שהן הורסות – לעיתים באופן בלתי הפיך – אלמוגים, ספוגים ובתי גידול.
מערכי חכות (Longline), היא שיטת דיג מסחרי שבה מאות ואף אלפי קרסים ועליהם פתיונות, מחוברים בעזרת חוטים קצרים במרחקים שווים לחוט מרכזי ארוך. שיטה זו משמשת בעיקר לדיג דגי טונה וחרב, וידועה בשלל הלוואי הרב שהיא תופסת ובו צבי ים, מנטה ריי, כרישים, עופות כאלברטוסים ויונקים ימיים בהם דולפינים.
זיהום
זיהום פלסטיק, רעלים וכימיקלים זורמים לאוקיינוסים, מצטברים בשרשרת המזון הימית ומשפיעים על המגוון הביולוגי ועל בריאות המערכת הימית בכללותה. זיהומי נפט וכימיקלים פטרוכימיים אחרים, מגיעים לא רק מתאונות ואירועי דליפה גדולים ומתוקשרים אלא מתרחשים באופן תדיר עקב אוניות המשנעות סחורות, תנועת מיכליות נפט, פעילות רציפים, מסופים ונמלים של גז ונפט, מקורות יבשתיים הדולפים אל המים, עימותים צבאיים, דליפות טבעיות וכמובן אסונות אקולוגיים גדולים המותירים מאחוריהם נזק אקולוגי לעשרות שנים קדימה.
כרייה בעומק הים
עומק הים הוא אחת ממערכות הטבע עליהן אנחנו יודעים מעט מאוד. בסביבת החיים המסתורית הזו, בה שוררת אפלה תמידית והמים דלים בחמצן, חיים אינספור מינים, אוצר ייחודי ובלתי ידוע של מגוון ביולוגי. הרשות הבינלאומית לקרקעית הים, הרשות הרגולטורית המפקחת על פיתוח הכללים לתעשיית הכרייה בעומק הים, ובמקביל אחראית על הגנה על הים העמוק כמורשת משותפת של האנושות, העניקה עד כה 31 חוזי חיפושי כרייה בים העמוק. חוזי החיפוש הללו מכסים שטח כולל של למעלה מ-1.5 מיליון קמ"ר מקרקעית הים העולמית – שטח הגדול פי ארבעה מגודלה של גרמניה. תעשיית הכרייה בעומק הים מסכנת מערכות אקולוגיות בתוליות חיוניות שכמעט ואינן ידועות למדע – בהרס בלתי הפיך.
הסכם היסטורי
במרץ 2023 עשו מדינות האו״ם היסטוריה – לאחר שני עשורים של פעילות אזרחית בלתי פוסקת של גרינפיס וארגונים נוספים, הושגה סופסוף הסכמה רחבה על אמנת אוקיינוסים גלובלית. האמנה היא כלי רב עוצמה להשגת המטרה העולמית של הגנה על 30% מהאוקיינוס עד 2030 (מטרה המכונה 30×30). לדברי מדענים, הגנה על שליש משטח האוקיינוסים היא המינימום ההכרחי על מנת לאפשר לחיים הימיים להתאושש ולשגשג לאחר מאות שנים של ניצול. האמנה סוללת את הדרך לרשת עולמית של שמורות ימיות מוגנות, החיונית לשימור החוסן והגיוון של האוקיינוסים שלנו, גם עבור הדורות הבאים.
באוקטובר 2025 אישררו את האמנה מעל ל-60 מדינות ובכך הפכו אותה לחוק בינלאומי מחייב. למרות זאת, הממשלות איטיות בפעולתן והזמן אוזל. עם כל שנה של עיכוב, גוברים הלחצים על האוקיינוסים, מה שהופך את ההגנה עליהם לדחופה אף יותר. עכשיו, כשהאמנה הפכה לחלק מהחוק הבינלאומי, זה התפקיד של כולנו לוודא שהיא לא נשארת כמילים יפות על הנייר – אלא הופכת למציאות חדשה בים.
בואו להיאבק איתנו!
