שוק הפלסטיק העולמי ממשיך לגדול בקצב מסחרר. שוק ה'ביו-מתכלה' עמד על כ-501 מיליארד דולר ב-2024, וצפוי להגיע לכ-876 מיליארד דולר עד 2033.

אבל מאחורי המספרים מסתתרת בעיה: פחות מ-9% מהפלסטיק שיוצר אי פעם מוחזר למחזור. ללא פעולה משמעותית, ייצור הפלסטיק צפוי להכפיל את עצמו עד 2040.

בישראל המצב חמור לא פחות – שוק הכלים החד-פעמיים צפוי לזנק מ-15 מיליארד דולר ב-2023 ל-24 מיליארד דולר עד 2030, בזמן שהרגולציה על תיוג 'ירוק' כמעט ואינה קיימת.

מנתוני משרד הגנת הסביבה עולה כי 17% מהישראלים כבר קונים כלים 'מתכלים', מתוך אמונה שהם פוגעים פחות בסביבה. אלא שלרוב, מדובר בפלסטיק רגיל שעבר עיבוד קל בלבד.

למרות זאת, בישראל אין תקן מחייב ואין גורם רגולטורי שאוכף את הטענות שעל גבי האריזות. כל יצרן יכול לתייג מוצר כ'מתכלה' או 'ביו-פלסטיק' – גם אם אין לכך כל בסיס מדעי.

מילון מונחים ומגוון המוצרים שנבדקו בשוק הישראלי

גרינפיס בדק עשרות מוצרים המתויגים כ"מתכלים" בשווקים, בגינות קהילתיות וברשתות שיווק ברחבי הארץ – מכוסות שתייה ועד קשיות וסכו"ם.

מוצר	ממה עשוי	איך נראה
מדרשת עמליה ירושלים
כוס שתייה קרה של חברת ILIP האיטלקית	PLA – Polylactic Acid מקורו בעמילן צמחי כמו תירס וקנה סוכר
מזלג עץ eco	עץ לבנה, חומר טבעי
קערה של חברת Eco Eco	עיסת קנה סוכר נוצרת בתהליך של בישול, כבישה וייבוש של סיבי קנה סוכר תחת לחץ וחום
סירוניות (קעריות) עץ של חברת Eco Eco	עץ
גינה קהילתית הרצליה
נייר אפייה SUNDAY של סופר פארם	סיבי נייר בתוליים
מזלג של חברת Pure	חומר PS בעל תוסף w2d פלסטיק פוליסטירן, משמש לכלים חד־פעמיים רגילים מפלסטיק. התוסף נועד לעזור לחומר להתפרק, אך בפועל נשבר למיקרו־פלסטיק ואף יצא מהחוק באיחוד האירופי (פירוט נוסף בדוח)
כוס שתייה חמה של חברת הנמל	קנה סוכר

מוצר	ממה עשוי	איך נראה
גינה קהילתית רחובות
צלחת של חברת greengoods	עמילן תירס מופק מגרגירי תירס שעוברים עיבוד והתססה, יכול להתכלות בתנאים מתאימים
קערה של חברת הנמל	קנה סוכר
קש של שופרסל	נייר

תמונת מצב לפני ואחרי הניסוי בשטח

מוצר	לפני – נובמבר 2025	אחרי – יוני 2026
כוס PLA
מזלג עם תוסף w2d
צלחת מעמילן תירס

החשיפה: מחקר גרינפיס תאילנד ואוניברסיטת בורפהא

מחקר חדש שיזמה גרינפיס תאילנד, בשיתוף אוניברסיטת בורפהא, בדק 11 מוצרים יומיומיים המתויגים כ"מתכלים" בשווקים באסיה – כוסות קפה, שקיות, קשיות וקופסאות אוכל – שנשאו כיתובים מבטיחים כמו "100% מתכלה", "עשוי מחומרים טבעיים" או "מתפרק תוך 180 יום".

המחקר, שפורסם תחת הכותרת "מעבר לתווית" (Beyond the Label), חשף שרוב הכיתובים לא עמדו במבחן המציאות. הוא עקב אחרי המוצרים למשך כחצי שנה בשלושה סביבות שונות:

• סימולציית ים ואוקיינוס: תחת שמש וגלים קבועים (161 ימים)
• מי ים טבעיים: בתוך הים (135 ימים)
• באדמה: קבורים בעומק אדמה (178 ימים)

התוצאות היו חד-משמעיות: אף מוצר לא התפרק כפי שהובטח. כוסות ה-PLA שנטענו כמתפרקות תוך זמן קצר נותרו כמעט שלמות. קשיות שנטענו כ"ביו-פלסטיק" איבדו רק כ-2% ממשקלן – כלומר 98% מהחומר נשאר בשטח. ומוצרים שסומנו כ"100% מתכלים" התבררו כעשויים כלל מפלסטיק רגיל.

כדי לבחון אם המציאות בישראל דומה לתוצאות מתאילנד, יצא צוות גרינפיס ישראל לשטח. הצוות רכש כ-10 כלים חד-פעמיים המתויגים כ'מתכלים': צלחות, קערות, סכו״ם, קשיות, ניירות אפייה וכוסות – עשויים מחומרים שונים כמו עמילן תירס, קנה סוכר ועץ.
הבדיקה נעשתה תחת תנאי שטח דומים – קבורה באדמה וחשיפה לשמש – כדי לבחון האם המוצרים מתפרקים כפי שהובטח על גבי האריזה, או שהם נותרים שלמים חודשים לאחר החשיפה.
בדיקת כוס ה-PLA של חברת ILIP האיטלקית העלתה כי הכיתוב על גביה מבטיח פירוק מלא, אך אין כל אישור רגולטורי ישראלי לכך. גם קערת עמילן התירס מחברת Eco Eco נשאה כיתוב דומה ללא גיבוי מדעי.
המזלג מחברת Pure, העשוי מפוליסטירן רגיל (PS) עם תוסף d2w, טוען כי הוא "מתכלה בסביבה טבעית". אלא שתוסף d2w נועד לפרק את הפלסטיק לחלקיקים קטנים יותר (מיקרו-פלסטיק) ולא להעלים אותו לחלוטין. בית משפט אירי קבע כי הטכנולוגיה אינה מזרזת פירוק כלל, בניגוד לטענות היצרן.
גם השימוש בסימונים כמו תו FDA וחותמת SGS על גבי המוצרים מטעה: תווים אלה מעידים על בטיחות מזון או ניהול איכות סביבתי כללי – לא על יכולת התכלות בפועל.

תוצאות המעקב: מה קרה אחרי שגרינפיס פנתה ליצרנים

בעקבות פניית גרינפיס לחברות שמוצריהן נבדקו, חלק מהיצרנים שינו את התיוג על גבי המוצרים – אך רבים המשיכו להציג את אותן הטענות הבלתי מבוססות.

בחודש אפריל 2026 נחתם הסכם פשרה בפרשה: חברת "הנמל" התחייבה להסיר כיתובים ומצגים מטעים כמו "מתכלה" או "אקולוגי" מכל הכלים החד-פעמיים שלה, ולפרסם באתרה הבהרה שהם אינם מתכלים בישראל.

מה אנחנו דורשים

מתוך ממצאי הדו"ח עולה כי כל עוד אין בישראל תקינה מחייבת ואכיפה אמיתית, כל יצרן יכול להמשיך לתייג מוצרים רגילים כ"ידידותיים לסביבה" – ולהטעות צרכנים שרוצים לפעול נכון.

• קביעת תקן ישראלי מחייב לתיוג מוצרים כ"מתכלים" או "ביו-פלסטיק", בהתאם לתנאי פירוק מוכחים בישראל
• אכיפה אמיתית נגד יצרנים המשתמשים בכיתובים מטעים ללא ביסוס מדעי
• שקיפות מלאה בתהליך הרגולטורי – כולל פרסום תנאי הבדיקה והתקנים הנדרשים
• איסור שימוש בתווי הסמכה בינלאומיים (כמו FDA או SGS) להטעיית צרכנים בנוגע להתכלות

לצד הקריאה לרגולציה, יש גם מה שאתם יכולים לעשות כבר עכשיו: לא להאמין לתיוג בלבד, ולבדוק את המקור והחומר בפועל.

אם אתם רוצים לצמצם את השימוש בכלים חד-פעמיים – הפתרון הטוב ביותר הוא להימנע מהם לחלוטין, ולא להחליף אותם ב'ירוקים' לכאורה.

• העדיפו כלים רב-פעמיים על פני חד-פעמיים, גם אם הם מתויגים כ"ידידותיים לסביבה"
• אל תסמכו על תיוג בלבד – חפשו תקן רשמי ומאומת (כמו תקן קומפוסט תעשייתי מוכר)
• דווחו ליצרנים ולרשויות על כיתובים מטעים שאתם נתקלים בהם
• חתמו על העצומה ועזרו לנו לדרוש רגולציה מחייבת ואכיפה אמיתית