זיהום הפלסטיק הבלתי נראה של ישראל
כישראלים, כולנו כבר רגילים לפסולת פלסטיק זרוקה במרחב הציבורי ברחוב, בחוף הים או ביער, אבל בישראל יש זיהום פלסטיק נוסף, סמוי מן העין: זיהום המיקרו־פלסטיק בחופי מפרץ ובנחל הקישון, הנפלט ממפעלי כרמל אולפינים של בז״ן.
בתחקיר שטח ראשון מסוגו ברמה המקומית, יצאנו בגרינפיס להתחקות אחר הזיהום שמזהם את הסביבה כבר בתחילתה של שרשרת הייצור. העדר אכיפה סביבתית בישראל מאפשר למפעלים לזהם חופשי, על חשבון הבריאות והטבע של כולנו.
זיהום הפלסטיק מציף את כדור הארץ: הוא פוגע בבריאות האדם, מעמיק עוולות חברתיות, הורס את המגוון הביולוגי ומחריף את משבר האקלים. בעוד שמרבית הדיונים על פסולת פלסטיק מתמקדת בסוף חייו של המוצר, השלכתו או מיחזורו, הפלסטיק מזהם לאורך כל שרשרת הייצור שלו – מתחילתה ועד סופה.
במהלך חודשי מאי ויוני, ערכו פעילי גרינפיס שמונה ימי ניקיון בחופים שהתמקדו בזיהוי, איסוף ותיעוד של נורדלים: מיקרו־פלסטיק תעשייתי, שנפלט ממפעלי כרמל אולפינים של בז״ן, ומזהם את החופים והנחלים בישראל. בכל החופים שנבדקו נמצאו אותן כדוריות מיקרו־פלסטיק זעירות.
מה הם הנורדלים ומה הבעיה איתם?
הנורדלים, אותם מייצרת בארץ חברת "כרמל אולפינים" ושנמצאו בחופים לאורך צפונה של ישראל, הם גרגירי פלסטיק זעירים, המשמשים כחומר הגלם הראשוני לייצור מגוון רחב של מוצרי פלסטיק. כמו 99% מהפלסטיק, גם הם מיוצרים מנפט, והם תוצר השלב שמגיע לאחר זיקוק הנפט הגולמי ולפני התכת החומר ועיצובו למוצר סופי. כך למשל, כדי לייצר בקבוק פלסטיק אחד קטן נדרשים כ-600 נורדלים. הנורדלים משמשים לייצור מגוון רחב של מוצרים, המלווים אותנו כמעט בכל תחומי החיים.
עקב גודלם הקטן (פחות מ 5 מ"מ), נורדלים נוטים להישפך ולזלוג בקלות מהמפעלים ובעת השינוע, וכך מגיעים אל הסביבה, ובמיוחד לים, לנהרות ולנחלים. הם סופגים מהסביבה מזהמים רעילים ועלולים להיאכל בטעות על ידי בעלי חיים ימיים, מה שמעלה חשש לפגיעה בבריאות המערכת האקולוגית ואף בבריאות האדם דרך שרשרת המזון. הזיהום מנורדלים נפוץ ברחבי העולם, אך לעיתים קרובות אינו מדווח או מוסדר רגולטורית.
כרמל אולפינים – עבריינית סביבתית
היצרנית היחידה של נורדלים בישראל – ״כרמל אולפינים״, חברת בת של בז״ן – היא עבריינית סביבתית המככבת באופן קבוע בראש רשימת המפעלים המזהמים בישראל. היא מחזיקה בעבר מתועד של הפרות סביבתיות, קנסות ותביעות בשל זיהום מתמשך של מקורות המים, האוויר והקרקע בלב מטרופולין חיפה. זהו מפעל הפטרוכימיה היחיד לייצור פלסטיק ראשוני בישראל ומוצריו המרכזיים הם פולימרים, אותם ״כרמל אולפינים״ מייצרת ומשווקת, המשמשים כחומרי גלם לתעשיית הפלסטיק.
ב-2021 נחשפה דליפה מאסיבית של נורדלים מהמפעל, וכעת למרות הטענות של ״כרמל אולפינים״ לתיקון העוולה והתחייבות לתוכנית מניעה – תחקיר גרינפיס ישראל חושף נוכחות עקבית של נורדלים בחופים ובנחלים בסביבת המפעל: עדות לזיהום תעשייתי מתמשך המתרחש מתחת לרדאר.
התחקיר מוכיח פעם נוספת כי בעיית הפלסטיק אינה נובעת רק מקושי במיחזור ובטיפול בפסולת, אלא בראש ובראשונה – מהעובדה שאנחנו ממשיכים לייצר פלסטיק חדש בקצב מסחרר. לכן, הפתרון האמיתי הוא טיפול בבעיה מהשורש: הפחתה דרמטית בייצור הפלסטיק הראשוני עצמו.
העובדות ברורות: מול האיום הסביבתי והבריאותי האדיר, מיחזור לעולם לא יוכל להתמודד באופן אפקטיבי עם משבר הפלסטיק העולמי. נכון להיום, רק 7% מהפלסטיק בישראל עוברים מיחזור, ורק 9% מהפלסטיק שיוצר עד היום מוחזר. בהתחשב בכך שכמויות הפסולת רק הולכות וגדלות, גם השקעת עתק בתשתיות מיחזור תקרב אותנו רק במעט לכמויות הפסולת שנזרקות בכל יום. במקום להמשיך ולהיכשל בהתמודדות עם פסולת הפלסטיק בקצה מעגל החיים שלה בזמן שהייצור גבוה מתמיד, במקום להמשיך לבזבז זמן על פתרונות שלא עובדים אך משרתים את התאגידים המזהמים – פשוט לסגור את הברז.
זה הזמן להתייחס לכל מסלול חייו של הפלסטיק – מייצורו ועד השלכתו – ולהטיל את האחריות לזיהום על אלה שיוצרים אותו. יותר מ-74 אלף ישראלים דורשים מהממשלה להתחיל לעשות את החלק שלה במאבק העולמי במשבר פסולת הפלסטיק – ולסגור את הברז!
בואו הצטרפו אליהם ואלינו.
בואו להיאבק איתנו!
מה אפשר לעשות?
-
אני רוצה לתמוךהצטרפות לתמיכה קבועה כחברים במאבק בפלסטיק הראשוני
תחקיר גרינפיס חושף: מפעל כרמל אולפינים מזהם את חופי הצפון בחלקיקי פלסטיק גולמי, עוד לפני שהפלסטיק הופך למוצר. וזה קורה כאן, בישראל – בחסות תעשיית הנפט.
-
עצומותפלסטיק ראשוני
עוצרים את זיהום הפלסטיק במפרץ חיפה! זיהום הפלסטיק הסמוי מן העין גדול בהרבה ממה שחשבנו והוא מתחיל כבר בשלב ייצור הפלסטיק הגולמי. אנו תיעדנו את הנוכחות של מאות כדורי פלסטיק ראשוניים (נורדלים) בחופי הים ובטבע שבדקנו, ואת היעדר האכיפה הסביבתית, איגדנו הכול לדוח מסודר ואנחנו מתכוונים לתבוע מכרמל אולפינים תשובות ופתרונות שייקחו בחשבון את האינטרס…
-
חמש שנים לדליפת הפלסטיק במפרץ חיפה: מי שילם את המחיר?
פברואר 2021. הקישון, הנחל שכולנו נאבקים עשורים כדי להחזירו לחיים משנים ארוכות של זיהום, התמלא פתאום באלפי כדוריות פלסטיק לבנות וזעירות. באותם ימים, המראה היה כמעט סוריאליסטי: בזמן שהנורדלים נשטפו לים, מעל לראשינו בערו הלפידים של בז"ן, פולטים טונות של גזים מזהמים – תזכורת אלימה לכך שהמפרץ שלנו מנוהל כחצר אחורית נשכחת ומוזנחת של התעשייה…
-
דמעות של בנות ים
פרויקט צילום אמנותי-מחאתי של גרינפיס ישראל וקהילת בנות הים, הפגיש את בנות הים, דמות אגדית של יופי וחופש, עם ״נורדלים״ גרגירי מיקרו פלסטיק זעירים ושקופים למחצה, שנוצרו במפעל כרמל אולפינים מקבוצת בז״ן ונמצאו בחופי ישראל.
-
למה אנחנו צריכים אמנת פלסטיק בינלאומית חזקה
העולם שלנו נהרס על ידי פלסטיק חד פעמי. הוא פוגע בבריאות האדם, מגדיל פערים חברתיים, הורס את הטבע והמגוון הביולוגי ומזין את משבר האקלים. אבל עכשיו יש לנו הזדמנות לפעול
-
חקירת רויטרס חושפת את מימדי מגיפת הפלסטיק
סוכנות הידיעות הגדולה בעולם רויטרס פרסמה לאחרונה חקירה מקיפה על הנזקים האדירים שגורמת מגיפת הקורונה למאמץ לצמצום פסולת הפלסטיק וכיצד תעשיית הנפט משקיע מאות מיליארדים בקידום וייצור של פלסטיק חדש מול הסכומים הזעומים המושקעים במערכות מיחזור וניהול אשפה. קראו על כך בבלוג חדש.
-
איך נעצור את מכונת הרעל (של בז״ן)?
כמה טוב שיש לנו שרה להגנת הסביבה, שבאמת עובדת למען הסביבה והישראלים. מסמכים, שנמסרו לבקשת התנועה לחופש המידע ופורסמו על ידי יעל געתון ב״שקוף״, מראים כי סילמן טסה לניו-יורק בעלות של כ-350 אלף ש״ח מכספי הציבור, באמתלה של השתתפות בוועידת אקלים בינלאומית לצורך ״התנעת פעילות אקלים״.
-
חמש שנים לדליפת הפלסטיק במפרץ חיפה: מי שילם את המחיר?
פברואר 2021. הקישון, הנחל שכולנו נאבקים עשורים כדי להחזירו לחיים משנים ארוכות של זיהום, התמלא פתאום באלפי כדוריות פלסטיק לבנות וזעירות. באותם ימים, המראה היה כמעט סוריאליסטי: בזמן שהנורדלים נשטפו לים, מעל לראשינו בערו הלפידים של בז"ן, פולטים טונות של גזים מזהמים – תזכורת אלימה לכך שהמפרץ שלנו מנוהל כחצר אחורית נשכחת ומוזנחת של התעשייה…
-
כמה מיקרו-פלסטיק יש במוח האדם?
האביב הגיע מוקדם השנה?