כבר כמה שבועות שהכותרות בארץ ובעולם מזהירות מפני שנה חמה במיוחד, אולי החמה בהיסטוריה. והפעם לא מדובר "רק" במשבר האקלים, שמעלה את תדירותם של אירועי קיצון אקלימיים ובהם גלי חום – אלא בתופעה האקלימית אל ניניו שחוזרת כעת במלוא עוצמתה. גם בישראל השירות המטאורולוגי פרסם תחזית לפיה צפויים השנה גלי חום קיצוניים במהלך חודשי הקיץ וכן טמפרטורות חריגות גם בסתיו. אבל מה זה בכלל אל ניניו?
התופעה, המכונה אל ניניו, מתרחשת באופן טבעי בערך כל שלוש עד שבע שנים, ותועדה עוד הרבה לפני שהתחוללו שינויי האקלים שמקורם בפעולות אדם ובראשן שריפת דלקים מאובנים. במהלך התופעה שמקורה באוקיינוס השקט, היחלשות רוחות מובילה להתחממות של מי הים באזור קו המשווה, אשר משפיעה על זרמי האוויר ועל מזג האוויר ברחבי העולם. כתוצאה מכך, במהלך השנים, דפוסי אל ניניו הובילו לשיטפונות עזים בחלקים מסוימים של העולם, בעוד אזורים אחרים סבלו מבצורות וגלי חום.
במהלך אל ניניו "רגיל", טמפרטורת המים עולה בחצי מעלה עד 1.5 מעלות. אבל על פי ההערכות, אל ניניו השנה מסתמן כאחד החזקים ביותר שתועדו. מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארה"ב (NOAA) הכריז רשמית על תחילת התופעה,עם סיכוי של 63% להתפתחות אירוע חזק מאוד, שבו טמפרטורת המים תעלה ביותר מ-2 מעלות מעל הממוצע. מסיבה זו זכה אל ניניו הצפוי לכינוי התקשורתי "סופר אל ניניו".
הסיבה המרכזית לדאגה היא שאל ניניו העוצמתי הזה מגיע בזמן שהעולם כבר חווה את השלכותיהם של שינויי האקלים ושל ההתחממות העולמית כתוצאה מפליטות גזי חממה. הקשר בין שינוי האקלים לבין תדירות ועוצמת אירועי אל ניניו עדיין נחקר, אך מדענים מזהירים כי בעולם חם יותר ההשפעות של אירועי אל ניניו עלולות להיות חמורות יותר. תחזיות מצביעות על כך שהשילוב של השניים עלול להפוך את 2026–2027 לשנים החמות ביותר בהיסטוריה המתועדת, כאשר על פי הארגון המטאורולוגי העולמי השילוב של אוקיינוסים חמים ואטמוספירה חמה מגביר את הסבירות של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו גלי חום וגשמים כבדים.
מה ההשפעה של זה?
אל ניניו פועל כמו "סוללה נטענת" של אנרגיה שמשתחררת לאטמוספירה ויוצרת מעין אפקט דומינו של תופעות אקלימיות ברחבי העולם:
- גשמי עתק ושיטפונות בדרום אמריקה: מדינות כמו פרו, אקוודור ודרום ארה"ב צפויות לחוות משקעים חריגים והצפות הרסניות.
- בצורות ושריפות ענק: באוסטרליה, אינדונזיה, הודו וחלקים מאפריקה צפויה בצורת קיצונית, המגדילה משמעותית את הסיכון לשריפות יער.
- ביטחון תזונתי וכלכלה: שינויי הגשמים פוגעים ביבולים חקלאיים. אירוע אל ניניו חזק ב-2023 כבר השאיר מליוני בני אדם בצורך בסיוע במזון, והאירוע הנוכחי עלול להחמיר את המצב ולהקפיץ את מחירי המזון בעולם.
- פגיעה במערכות אקולוגיות: התחממות המים מובילה לשינויים במערכות האקולוגיות הימיות,לקריסת אוכלוסיות ולפגיעה בשרשרת המזון הימית.
ומה בישראל?
בישראל, הקשר בין אל ניניו למזג האוויר אינו תמיד ישיר, אך הוא בהחלט קיים ומדאיג:
- קיץ לוהט וגלי חום: השירות המטאורולוגי צופה כי שנת 2026 תהיה חמה באופן ניכר מהממוצע, עם גלי חום קיצוניים בקיץ וטמפרטורות חריגות בסתיו.
- סכנת שריפות: השירות המטאורולוגי פרסם לאחרונה מחקר חדש, לפיו מספר הימים בהם קיים פוטנציאל שריפות בדרגה "גבוה מאוד" ומזג אוויר "קיצון" לשריפות עלה ב-33% משנות ה-80 של המאה הקודמת ועד היום. טמפרטורות הקיצון ותנאי החום והיובש שעשויים להתלוות לאירוע אל ניניו מגבירים גם הם את הסיכון לשריפות.
- יוקר המחייה: מעבר לפגיעה אפשרית בחקלאות המקומית עם שנת בצורת נוספת, ישראל תושפע גם מעליית מחירי מזון מיובא (דגנים, קפה, קקאו) בשל פגיעה בחקלאות במדינות הייצור.
- בריאות הציבור: עומסי חום ממושכים מעלים את הסיכון להתייבשות, מכות חום והחמרת מחלות כרוניות, במיוחד בקרב קבוצות סיכון כמו קשישים וילדים – בישראל התמותה העודפת בכל גל חום עומדת על כ-45 בני אדם.
הצטברות של משברים
אל ניניו הוא תופעה טבעית ומחזורית, אך משבר האקלים נותן לו "סטרואידים" – בעולם שכבר התחמם ביותר ממעלה אחת כתוצאה משריפת פחם, נפט וגז, ההשפעות שלו הופכות מסוכנות יותר. גלי חום קיצוניים, שריפות, בצורות ופגיעה בביטחון התזונתי ממחישים עד כמה המשך התלות בדלקים המזהמים מעמיק את משבר האקלים ומגביר את פגיעותן של חברות אנושיות ושל מערכות אקולוגיות. כדי להתמודד עם "סופר אל ניניו" ועם האירועים שיבואו אחריו, עלינו להילחם על מעבר לאנרגיה מתחדשת ולחקלאות בת קיימא ועל הדרישה מהמזהמים הגדולים לקבל את האחריות ולשלם על הנזק שהם גורמים.
מקורות:
https://science.nasa.gov/earth/explore/el-nino
https://wwwpmel.noaa.gov/elnino
https://www.greenpeace.de/klimaschutz/klimakrise/banges-warten-extremwetter
