גלי חום בים התיכון גרמו לתמותה המונית של בעלי חיים ימיים
מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מ-11 מדינות ובהן ישראל, מראה כי גלי חום ימיים שהתרחשו בין השנים 2015-2019, השפיעו באופן ניכר על 90% מאגן הים התיכון והביאו לאירועי תמותה המוניים של יותר מ-50 מיני בעלי חיים שנפגעו לאורך אלפי קילומטרים. במסגרת המחקר נמצא כי חלק מהמינים שנפגעו הם בעלי חשיבות גדולה לשמירת המגוון הביולוגי ותפקודה של המערכת האקולוגית הימית דוגמת מרבדי עשב ים וחברות אלמוגים ים-תיכוניים המהווים מקור למזון, מחסה ורבייה עבור מינים אחרים. בין המינים שהושפעו, מצאו החוקרים כי טמפרטורת הקיץ הגבוהה בים, העומדת כיום על 32 מעלות לעומת 29 לפני 3 או 4 עשורים, הורגת את קיפודי הים שאינם יכולים לשרוד בטמפרטורות גבוהות כל כך.
מינים רבים צפויים להיעלם בעשורים הקרובים, עם התחממות המים הוודאית, במעלה או שתיים נוספות. למעשה, תדירותם של אירועי תמותה המוניים בתגובה לגלי חום ימיים עלו כל כך בעשורים האחרונים, שכיום הם יותר הנורמה מאשר יוצא הדופן. עוד מראים הנתונים כי במהלך כל קיץ בעשור האחרון מתקיים גל חום ימי אחד ארוך, וכי רבים מאירועי התמותה ההמוניים בים התיכון מקבילים לאירועי תמותה מסיביים במקומות אחרים בעולם ובהם גם שונית האלמוגים הגדולה באוסטרליה. החום שובר השיאים באירופה שהחל כבר בחודש מאי, הביא גם הוא לגל חום עוצמתי וממושך בים התיכון כאשר בחלקים מסוימים נמדדו טמפרטורות הגבוהות ביותר מ-5 מעלות מהממוצע לעונה. אירועי תמותה המוניים אלה מהווים עדות ברורה ומשכנעת לכך שהמערכות האקולוגיות בעולם מושפעות כבר עכשיו באופן נרחב ממגמת ההתחממות הגלובלית. היום יותר מתמיד אנו זקוקים לשמורות טבע ימיות שיסייעו להגנה על הים מפני איומים גוברים על הסביבה הימית.
אני רוצה לעזור
גל החום באירופה עורר את הכחשת האקלים ברחבי הרשת
גל החום הקיצוני באירופה גרם לסערה ברשתות החברתיות במסגרתה הופץ פוסט החושף לכאורה את הנדסת התודעה של כלי התקשורת המנסים להפחיד את הציבור (כאילו שהמציאות אינה מפחידה דיה) על ידי צביעת מפת מזג האוויר באדום. הפוסט שהפך ויראלי, עושה זאת על ידי עיוות נתונים במקרה הטוב ושקרים של ממש במקרה הרע, ומוכיח כי כוחות מסויימים עדיין פועלים לקידום זריית ספק, חצאי אמיתות ומניפולציות המטשטשות את אמיתות המשבר. שתי התמונות מראות כביכול את התחזית מהתאריך 21.6 בהפרש של 5 שנים – 2017 ו-2022. אולם שתי המפות לקוחות משני ערוצים שונים והן בעלות עיצוב שונה. המפה הירוקה מ-2017 היא מפה טופוגרפית המדגישה הרים ונהרות והשנייה מ-2022, היא מפת חום, כלומר, שתיהן מראות שני דברים שונים. הצצה זריזה למהדורה ששודרה ב-2017 מראה כי מפת החום נצבעה כבר אז באדום – בניגוד למה שמפיצי הפוסט זועקים. הפוסט הויראלי אינו חושף מניפולציה תקשורתית אלא מהווה מניפולציה בעצמו שמטרתה לערער את אמון הציבור בדיווחי התקשורת ולפגוע בשיח הציבורי סביב משבר האקלים. עזרו לנו להפיץ את האמת על משבר האקלים.
השירות המטאורולוגי מתריע על "תסריט בלהות" של גלי חום בישראל
בעקבות גל החום הכבד באירופה במהלכו נמדדו בבריטניה טמפטורות היסטוריות הגבוהות מ-40 מעלות, התריע השירות המטאורולוגי הישראלי כי גלי חום קיצוניים בישראל צפויים להגיע ל-50 מעלות כבר בשנים הקרובות. בדומה לבריטים שאינם ערוכים לטמפרטורות גבוהות כל כך, גם הגופים הציבוריים בישראל אינם ערוכים לגלי חום קיצוניים של למעלה מ-50 מעלות. למעשה, ישראל אינה ערוכה גם לגלי החום השגרתיים הפוקדים אותה ולרשויות לא קיימות תוכניות חירום כדי להתמודד עמם. בעבר, עמד הסיכוי לחצות את רף 50 המעלות על אחת למאה שנה אך באקלים הנוכחי, עומד הסיכוי קרוב לוודאי על אחת לעשר. על פי דו"ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים מאוגוסט האחרון, גלי חום קיצוניים מתרחשים כעת בתדירות הגבוהה פי 2.8 בהשוואה לתקופה הקדם-תעשייתית. הערכות רשמיות של השירות המטאורולוגי מתארות "תרחיש בלהות" בו צפויים בישראל גלי חום "חמורים אך סבירים" בין השנים 2030-2050. על פי ההערכות, החל מהעשור הבא יש להערך לתרחיש בו גל חום קיצוני במיוחד ייפקוד את ישראל, כשמשכו בין שבוע ל-10 ימים ובמהלכו יחצה רף ה-50 מעלות בחלק מאזורי הארץ. לתרחישים אלה, אותם חוזים אנשי השירות בביטחון, השלכות חמורות על הבריאות, אספקת המזון מחקלאות ועל קיום החיים בישראל כסדרם. על מנת לנסות ולמנוע את ההשפעות הגרועות ביותר אנחנו חייבים לסיים את עידן הדלקים ולעצור קידוחי גז ונפט חדשים.
אני רוצה לעזור
40 שנה לאחד ההסכמים החשובים בהיסטוריה של הטבע
השנה מלאו 40 שנה לאחד מהסכמי הגנת בעלי החיים החשובים מעולם. ב-1982 נחתמה האמנה הבינלאומית שאוסרת על ציד לוותנים שנכנסה לתוקף ב-1986. לאחר שאוכלוסיות לוויתנים רבות הגיעו אל סף הכחדה, לחץ ציבורי מסיבי וקמפיין נרחב של ארגונים ירוקים בהובלת גרינפיס, הביא לחתימה על האמנה המהווה את אחד משיתופי הפעולה הגלובליים המוצלחים ביותר לשם ההגנה על הטבע. לוויתנים הם יונקים, בדיוק כמונו. הם נושמים אוויר, דמם חם והם מולידים צאצאים אותם הם מניקים ומגדלים באהבה. הם מלאי יופי, חסד, מיסתורין ותבונה, הם שרים, משחקים, מתאבלים ומשתפים פעולה זה עם זה. לווייתנים עדיין ניצודים וחלק מהמינים, כמו הלווייתן הכחול, עדיין נתונים בסכנה. מלבד ציד, הם מתמודדים עם מגוון איומים אנושיים הנובעים מתיעוש האוקיינוסים – רעש ימי, זיהום פלסטיק וכימיקלים, התנגשות עם ספינות, רשתות דיג, הרס בתי גידול ושינויי האקלים. ובכל זאת, חזרתם של הלווייתנים מסף הכחדה היא הדגמה מופלאה לטוב שקורה כשממשלות עומדות יחד ומגינות על האוקיינוסים הגלובליים: בזכות הרגולציה הבינלאומית, מחקרים עדכניים מראים שאוכלוסיית הלווייתנים גדולי הסנפיר חזרה לכ-93% מגודלה המקורי. זוהי עדות מרגשת ליכולתם של הטבע וחיי הבר להשתקם, אם רק מניחים להם. אז הצטרפו לקרוב ל-5 מיליון איש ואישה ברחבי העולם והוסיפו את הקול שלכם לשמירה על הלווייתנים ועל האוקיינוסים המהווים להם בית.
אני רוצה לעזור
הפלסטיק שחונק את האוקיינוסים שלנו
סדרת כתבות חדשה של הגרדיאן על פלסטיק ומקורותיו חושפת נתונים שכבר ידענו ואיכשהו, הם תמיד מזעזעים מחדש. כ-8 מיליון טונות פלסטיק זורמים אל האוקיינוסים בכל שנה. חלקיקי פלסטיק ניתזים עם רסס הגלים ונישאים על ידי הרוח לכל חלקי העולם בהם יורדים גשם ושלג של פלסטיק – הלכה למעשה. הפלסטיק מגיע אל הים דרך נהרות, נזרק על חופים או ננטש על ידי ספינות דיג בלב ים. בעוד זיהום פלסטיק הנובע מאריזות מזון ובקבוקים נפוץ בעיקר בקרבת רצועות החוף, בעומק הים עולה היקפה של פסולת רשתות רפאים וציוד דיג נטוש החונקים את המים העמוקים. בין המקורות המפתיעים ביותר לזיהום פלסטיק בים נמנים פילטרים לסיגריות העשויים פלסטיק וכן שקיות קטנות המכילות מנות אישיות של קטשופ או סבון. באוקיינוסים חג זרם בלתי פוסק של מיקרופלסטיק, המורכב מטריליוני סיבים קטנים, כדוריות זעירות וחלקיקי פלסטיק שהתפרק. חלקיקים אלה מוטמעים כה עמוק במחזור המים של כדור הארץ עד כי בני אדם שותים מהם בכל שבוע כמות של כרטיס אשראי שלם. יותר מרבע מהמיקרופלסטיק באוקיינוסים מגיע מאבק צמיגי רכבים ובמידה פחותה בהרבה, צמיגי אופניים. למעשה, כמות הפלסטיק העצומה באוקיינוסים כה אדירה, עד כי חוקרים מתייחסים אליה היום בתור מערכת אקולוגית בפני עצמה, עם מינים אנדמיים הייחודיים רק לה. הדרך היחידה לעצור את מגיפת זיהום הפלסטיק החד פעמי חייבים להפחית בצריכה ובייצור שלו.
אני רוצה לעזור
הורדת מכסים על בשר בקר כמוה כהורדת מכסים על סיגריות
פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב וחבר בקואליציה להפחתת מזון מהחי בה אנחנו שותפים, כותב בטור דעה בעיתון "הארץ" את מה שגם אנחנו אומרים: ההחלטה על ביטול מכסים על יבוא בקר היא החלטה פופוליסטית, ללא מחשבה לטווח ארוך ומנוגדת לקונצנזוס רחב של מומחים בארץ ובעולם. הורדת המכסים על יבוא בקר סותרת את ההמלצות הברורות של ארגון הבריאות העולמי לצמצום צריכת בשר, ובטווח הארוך תפגע לא רק בבריאות שלנו אלא גם בסביבה. לא פחות מ-80% מהקרקעות המבוראות באמזונס, משמשות לאחר בירוא ושריפה כמרעה לבקר. הבקר הזה, הגדל היכן שפעם יער גשם, מגיע בחלקו גם לישראל ונמכר בשווקים ללא עדות לכך ששרשרת האספקה שלו נגועה במוות והרס. משרדי הכלכלה והאוצר מתפארים כי כך הם תורמים את חלקם למאבק ביוקר המחייה אבל עידוד צריכת בקר מיובא יפגע בבריאות הציבור, יחריף את משבר האקלים וימשיך את תמיכתה העקיפה של ישראל בבירוא היערות.
אני רוצה לעזור
האזנה מומלצת "תיקון עולם, שבת וסביבה"
השבוע בפודקאסט הגורם האנושי מבית חיים וסביבה האם יש קשר בין שמירת מצוות לשמירת הסביבה? איך ניתן לקרב את הציבור החרדי לנושא הסביבתי? פודקאסט בהשתתפות עינט קרמר, עמי תמיר וד"ר יונתן אייקנבאום מנהל גרינפיס ישראל. "הגורם האנושי". פודקאסט ידידותי על חברה, תרבות וסביבה.
בלוג חדש – איך הנזלת גז הופכת תעשייה מזהמת, למזהמת הרבה יותר
בשבוע האחרון עמלו פעילי גרינפיס בהובלת האמנית ג'ואנה ג'ונס על בניית מיצג 'אסדת הגז הנודדת' שיגיע במהלך חודש אוגוסוט לחופי ישראל לצד תהלוכה ססגונית בקריאה לממשלה – הפסיקו את קידוחי הגז והנפט הנוספים בים התיכון!
אנחנו נערכים כעת לתהלוכות אשר יתקיימו בחופי תל אביב, נתניה, חיפה ואשקלון.
מספר ארגוני סביבה כבר הביעו נכונות להצטרף לתהלוכות ואנחנו מצפים לראות כמה שיותר פעילים ופעילות של גרינפיס ישראל.
מוזמנים להכנס לאיוונט, לבחור את התאריך והמיקום שנוחים לכם ולהצטרף אלינו – נתראה שם!