הישורת האחרונה להצלת החיים באנטארקטיקה

לקראת אמנת אוקיינוסים גלובלית – גרינפיס חוזר אל האוקיינוס הפראי באנטרקטיקה

לא פחות מ-4 מיליון חתימות נאספו במסגרת קמפיין עולמי של גרינפיס להגנת האוקיינוסים. בעוד שבועות ספורים ייפגשו מנהיגי העולם ובתקווה, יכריזו על אמנת אוקיינוסים בינלאומית שעיקרה הפיכת 30% משטחי האוקיינוסים לשמורות טבע ימיות עד 2030 במה שעתיד להיות, אם אכן יוסכם – מהלך השימור הגדול בהיסטוריה. ספינות גרינפיס הפליגו ברחבי העולם כדי להעלות לסדר היום את מצבם של האוקיינוסים הגוססים שלנו, המצויים תחת איומים כבדים מצד תעשיות הדיג, קידוחים תת ימיים ומשבר האקלים. בשנה שעברה מחינו נגד קידוחים בעומק האוקיינוס השקט, ארגנו את הפגנת האקלים הצפונית בעולם באזור הארקטי ואת הפגנת האקלים התת מימית הראשונה באוקיינוס ההודי. עכשיו, התחנה האחרונה שלנו לפני ועידת המנהיגים היא במרחבי הפרא היפייפיים של אנטארקטיקה.

האוקיינוס האנטארקטי הוא אחד האוקיינוסים הפראיים ביותר בעולם. מימיו מתפקעים מחיים, החל בלווייתנים, דרך פינגווינים ועד סרטנונים זעירים – מעל 9,000 מינים חיים באוקיינוס האנטארקטי כאשר שלושה רבעים מכל החיים הימיים נסמכים עליו באופן כזה או אחר. על מנת להגן על החיים באנטארקטיקה ובשאר האוקיינוסים בעולם, אנחנו זקוקים לאמנת אוקיינוסים גלובלית, ולשם כך אנחנו זקוקים לכל אחד ואחת שיצטרפו לתנועה הגדולה הזו, ברגע הקריטי הזה.

מצילים את אנטארקטיקה אני רוצה לעזור

הקשר בין העוף בצלחת ואסון העגורים בצפון

בימים אלו משתוללת שפעת העופות בצפון הארץ. השפעת, שמקורה בגידול צפוף של תרנגולות, פוגעת במינים שונים של עופות הבר ומסוכנת לבני אדם. מתחילת המגפה מתו כ-8,000 עגורים, וכן שקנאים, ברווזים ועופות נוספים, והפגרים שנותרים בשטח מהווים סיכון לעופות דורסים ולטורפים (חתולי ביצות, נמיות, תנים, חזירים ועוד) הניזונים מהם. עקב הביקוש ההולך וגדל למזון מן החי, עופות בפרט ובעלי חיים בכלל מגודלים בצפיפות גבוהה ובתנאי סטרס. מרבית המגיפות שהתפתחו בעולם בשנים האחרונות, מקורן מבעלי חיים שהוחזקו בצפיפות ובתנאים ירודים, בהן הסארס, שפעת החזירים ושפעת העופות. יותר מ-20 מיליארד עופות מגודלים בעולם בכל רגע נתון, כאשר ישראל היא שיאנית העולם בצריכת עוף – בכל שנה כ-220 מיליון תרנגולים מגודלים בה במשקים המתועשים. על מנת לצמצם התפתחות מגיפות זואונוטיות והפצתן ולמנוע פגיעה בחיות הבר ובבריאות הציבור, קיים צורך ברפורמה מקיפה בגידול בעלי חיים. יש לשפר את תנאי המחיה של בעלי החיים, ומעבר לכך, לפעול לצמצום משמעותי של גידול בעלי חיים למאכל, ולשם כך – לצמצם  את צריכת המזון מהחי.

בירוא הסוואנה הגדולה בעולם מזנק תחת שלטון בולסונרו עבור תעשיית הבשר

בשנה שעברה, עלה בירוא האדמות בסראדו (Cerrado) – הסוואנה הגדולה בעולם המתפרשת על מספר מדינות בברזיל – לרמתו הגבוהה מזה 7 שנים. הסוואנה, אחת העשירות במגוון ביולוגי על הפלנטה ואגן פחמן קריטי, איבדה מאז יולי 2020 ועד יולי 2021, 8531 קילומטרים רבועים, יותר מפי 10 משטחה של העיר ניו יורק. מרבית השטחים שבוראו הוסבו לגידול סויה להזנת חיות משק ולרעיית בקר. נתונים אלה מדאיגים במיוחד בשל העובדה שב-50 השנים האחרונות, כמעט מחצית משטחה של הסוואנה פונה מצמחייה מקומית והוסב לחקלאות, מה שהופך אותה לאחת המערכות היחידות בעולם המשנות את פניהן במהירות גבוהה כל כך. בסראדו מתגלים מיני חי וצומח חדשים באופן תדיר, ועל פי המומחים, חלק ממינים אלה נכחדים אף לפני שהם מתגלים על ידי המדע. כפי שנעשה עם הרס יערות האמזונס, מאשימים המדענים את נשיא ברזיל בולסונרו בהחלשת הרגולציה הסביבתית ועידוד פעיל של בירוא היערות לטובת הלובי החקלאי-תעשייתי במדינה.

מצב חירום! עוצרים את הרס האמזונס ומצילים חיים! אני רוצה לעזור

מחקר חדש ומדאיג על השפעותיה של פסולת הפלסטיק בים

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי "Nature", שופך אור חדש על ההשפעות העמוקות של פסולת פלסטיק ימית על החיים בים. המחקר מצא כי יצורים יבשתיים כגון סרטנים, רכיכות ואיצטלנים, עוזבים את היבשה ומשתמשים בפסולת פלסטיק בים כב"רפסודה" שאיתה הם נודדים ממקום למקום. כ-12 מיליון טונות פלסטיק מגיעות כל שנה אל הים ויוצרות זיהום – מחלקיקי מיקרו-פלסטיק ועד איי פסולת עצומים. מלבד השפעתו החמורה של הפלסטיק הידועה מזה שנים, עתה מתברר כי הפלסטיק, שיכול לשרוד בים מאות שנים, מסייע גם להתפשטותם של מינים לאזורים חדשים, ובכך עלול לגרום להפיכתם למינים פולשים ומתפרצים. משמעות הדבר היא שהאוקיינוסים אינם משמשים עוד כמחסום מפני מעבר של מינים, וכי בעלי חיים חופיים לא רק נמצאים, אלא גם עוברים ממקום למקום על פסולת פלסטיק בים.

עוצרים את מגיפת הפלסטיק אני רוצה לעזור

כאוס אקלימי – סיכום שנה

עשרות אסונות אקלים ואירועי מזג אוויר קיצוניים התרחשו ב-2021: סערות טרופיות קטלניות, שריפות אימתניות, גלי חום חסרי תקדים, הצפות, גשמי בזק, בצורת ורעב, גרמו לאלפי מתים ולמיליוני בני אדם לעזוב את בתיהם. בשנה החולפת נשברו שיאי טמפרטורה במדינות רבות, כמו גם השיא העולמי שתועד ביולי בקליפורניה. אם לא די בכל אלה, השריפות ב-2021 שחררו לאטמוספירה 6450 מגה-טון פחמן דו חמצני, יותר מפי שלושה מפליטות הפחמן השנתיות של האיחוד האירופי. גם השנה, מדינות הדרום הגלובלי ממשיכות לסבול באופן החמור ביותר מהשלכותיו ההולכות ומקצינות של משבר, שהן תרמו לו הכי פחות , וגם השנה, ממשיכים הדלקים הפוסיליים לחרב את העתיד של כולנו עם סובסידיות בגובה מאות מיליארדי דולרים. למרות אירועי השנה הקשה, חשוב לזכור כי הדרך לשמור על האקלים היא גם הדרך לשיפור איכות החיים: לגור בדירות איכותיות יותר, להתנייד ללא פקקים, לנשום אוויר נקי ולאכול מזון בריא יותר. מדובר בשינויים אפשריים מבחינה כלכלית וטכנולוגית. מה שחסר היא מוכנות פוליטית וראייה מעבר לאינטרסים הצרים. אסונות טבע תמיד היו, אבל לא בעוצמה ובתדירות לה היינו עדים גם השנה. בגרינפיס אנו פועלים בארץ ובעולם על מנת לתעד את מצב הטבע, בתקווה שיגיע השינוי.

משבר האקלים אני רוצה לעזור

גוגל, שברון, גרינווש והטיות

מניתוח של עיתון הגרדיאן ומכוני מחקר נוספים עולה, כי תאגידי דלקים פוסיליים והחברות איתן הם עובדים היו בין המשקיעים הגדולים ביותר בפרסום מודעות בגוגל, להן נראות דומה לתוצאות חיפוש רגילות. מניתוח המודעות שעלו בחיפוש 78 מונחים הקשורים למשבר האקלים, עולה כי אחת מכל חמש מודעות שנבדקו מומנו על ידי חברות בעלות אינטרסים משמעותיים בתעשיית הדלקים הפוסיליים. סקר שנעשה מצא כי מחצית מהמשתמשים בגוגל לא יכלו להבדיל בין תוצאת חיפוש לגיטימית לבין מודעה ממומנת. באופן דומה, גם בישראל שברון פועלת מאחורי הקלעים ופונה באופן בלתי אמצעי לעובדים במשרד החינוך, כפי שנחשף בשיאו של מהלך לניקוי ספרי הלימוד ותוכניות הלימוד משגיאות ומהטיות הנובעות מתוכניות במימונם של גופים מסחריים, בהם נובל אנרג'י, בז"ן, קצא"א ושברון. בעוד שברון טוענת כי היא מבקשת להתגייס ולתרום מהידע שלה להכשרת מורי ישראל בנושא חשיבות הגז, מה שהיא באמת רוצה הוא לשלב תכנים שימזערו את הטלת הספק של התלמידים בגז הטבעי, על אף שתרומתו למשבר האקלימי רבה. בגרינפיס אנו מובילים קמפיין בינלאומי הקורא לאסור על פרסום לחברות הדלקים בדומה לחברות הטבק.

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל

משבר האקלים אני רוצה לעזור