הרס האמזונס ממשיך להתגבר וחלקים ממנו כבר לא יתאוששו
6 ימים בלבד לתוך חודש ספטמבר וניטור גרינפיס באמזונס מצא 16,698 נקודות שריפה – כמעט אותו מספר שתועד בכל חודש ספטמבר בשנה שעברה. ברזיל, המציינת 200 שנות עצמאות, מראה כי ממשלתה הנוכחית ממשיכה לקדם כלכלה המבוססת על הרס וניצול משאביה הטבעיים, על חשבון חיי שבטים ילידיים, קהילות מקומיות, האקלים הגלובלי והמגוון הביולוגי הייחודי של האמזונס. בירוא וטיהור שטחים בעזרת אש הרקיעו שחקים מאז כניסתו של בולסונרו לנשיאות ברזיל, אולם ההרס מגיע עתה לשיאים חדשים וקטלניים. פושעים סביבתיים, בחסות עצימת עין של השלטון הפדרלי, גורמים להיעלמה של אחת ממערכות הטבע החשובות בעולם בקצב חסר תקדים.
אלה מתרחשים במקביל למחקר חדש, אשר מצא כי תהליך סוואניזציה, קרי – הפיכת יער הגשם לערבות עשב דלילות בעצים, כבר מתרחש בחלקים נרחבים באמזונס הברזילאי והבוליביאני. זוהי, על פי חוקרים, נקודת האל-חזור של האמזונס, בה המערכת האקולוגית משתנה באופן בלתי הפיך. המחקר גילה, כי מתוך 9 מדינות בשטחן נמצאים יערות האמזונס, רק בשתי הקטנות ביותר – סורינאם וגינאה הצרפתית – נותרו מעל 50% מהיער שלמים. ארגונים אמזוניים ילידיים, המייצגים 511 עמים ובעלי ברית, קוראים לאמנה בינלאומית להגנה קבועה על 80% מהאמזונס עד 2025. מדובר באתגר אדיר, בהתחשב בעובדה שרק 74% מהיער המקורי נותר עומד. פעולה דחופה נדרשת לא רק על מנת להגן על היערות הקיימים אלא גם כדי לשקם שטחים פגועים ולשקם חזרה את היער ל-80% משטחו המקורי.
אני רוצה לעזור
ניצחנו את תאגיד הדלקים "של"!
בית המשפט בדרום אפריקה שלל בשבוע שעבר את זכויותיו של תאגיד הדלקים "של", לבצע פיצוצים סייסמיים בחופיה הפראיים של המדינה, כחלק מחיפושיו אחר מרבצי נפט וגז. בית המשפט פסק, כי הזכויות לבצע את הפיצוצים – שהיו אמורים להתבצע בכל 10 שניות למשך מספר חודשים – ניתנו באופן לא חוקי. השופט פסק לטובת התובעים בכל הטענות המרכזיות: אי שיתוף של קהילות ומנהיגים מקומיים, זכויות החיפושים ניתנו ללא שקלול מלא של הנזק הפוטנציאלי לפרנסתם ולרווחתם של קהילות הדייגים, תרומתם של גז ונפט למשבר האקלים והשפעתם של הפיצוצים הסייסמיים על הסביבה הימית. אחרי מאבק עיקש של גרינפיס לצד ארגונים סביבתיים נוספים ובשיתוף קהילות מקומיות, זהו ניצחון אדיר עבור כל מי שנאבק כנגד השפעותיהם ההרסניות של תאגידי הדלקים הפוסיליים וכל מי שפועל להגנתו של הים.
6 תחנות כח גזיות חדשות ומזהמות עומדות להיבנות במרכז הארץ
החברה הממשלתית "נגה", האחראית לניהול מערכת החשמל, הציגה תוכנית המטילה ספק ביכולת הממשלה לעמוד ביעד האנרגיה המתחדשת ל־2030. בתוכנית, אשר התפרסמה להערות הציבור, קובעת החברה כי תידרש הקמה של לא פחות מ-6 תחנות כח (!) גזיות נוספות במרכז עד 2028. זאת, בשל חסמים רגולטוריים, המהווים מכשול עיקרי לקידום תשתיות חשמל חדשות בארץ, כמו הגדלת הייצור והקמת מתקני אגירה לשם הרחבת השימוש באנרגיה סולארית לכל שעות היממה. על אף שהמסמך כולו מתמקד במשק האנרגיה הישראלי לעשורים הקרובים, בכל 300 עמודיו לא נכלל צמד המילים "משבר האקלים", התעלמות תמוהה של גוף ציבורי מרכזי, הסותרת את עמדת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, אשר קובעת כי יש להתייחס למשבר האקלים בכל החלטה הקשורה לתשתיות האנרגיה. כמו כן קובעת הסוכנות, כי אין להקים כושר ייצור מאנרגיה פוסילית, לרבות גז, אם נרצה לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות. עבודה ממשלתית אסטרטגית ראויה, לא ייתכן שתתעלם ממשבר האקלים.
בניית תחנות גז נוספות תפגע קשות בבריאות תושבי ישראל, שכן הגז מזהם בכל שלבי ההפקה שלו. תחנות כח גזיות מככבות במעלה רשימת המפעלים המזהמים בארץ, כך גם היה עם אסדת "תמר", שהייתה למפעל המזהם הגדול ישראל בראשית שנות פעולותיה. הקמה של תחנות כח, הפועלות על גז, תפגע קשות בכלכלת ישראל בעשורים הקרובים, לא רק בשל ההוצאות הגבוהות על בנייתן אלא גם עקב חוזים ארוכי טווח לרכישת החשמל. לא ברור מדוע כשקיים צפי לגידול צריכת החשמל בשל חדירה מהירה של רכב חשמלי, לא נערכת בחינה מעמיקה של החלופות לחשמל המופק מגז טבעי. ניתן להפיק עשרות ג'יגה וואט מאנרגיה סולארית באזור המרכז, על ידי שימוש בגגות, מערכות פוטוולטאיות לצד גידולים חקלאיים, אגירה ועוד. התייעלות אנרגטית, שאינה נזכרת כלל בדו"ח, נועדה להקטין את צריכת החשמל, ותתאפשר הודות להטמעת בנייה ירוקה והקטנת העומס בכבישים על ידי מעבר לתחבורה ציבורית יעילה (וחשמלית). משק החשמל המוצע ממשיך להעדיף מערכת חשמל ריכוזית, המסכנת את החוסן האנרגטי של ישראל, על פני הטמעת אנרגיה מתחדשת המייצרת איים אנרגטיים אוטונומיים ומערכת מבוזרת וחסינה.
אני רוצה לעזור
מחאת יצירתית של גרינפיס באיטליה – הגז הוא גרינווש
עשרות פעילים של גרינפיס מכל רחבי אירופה התכנסו באיטליה על מנת למחות באירוע הפתיחה של אחד מהכנסים הגדולים של תעשיית הגז והאנרגיה במילאנו, גז-טק. בכניסה לאירוע יצרו הפעילים עשן ואורות, המדמים "גיהינום אקלימי", כפי שמצפה לנו ללא הפחתה מיידית בשימוש בגז, נפט או פחם. במקביל, הושמעו סירנות והודעות אזהרה על הגורל הצפוי לכדור הארץ. מטרת הפעולה הייתה להזכיר לעולם כי גז הרסני לאקלים ואת הכוח וההשפעה של חברות האנרגיה על קבלת החלטות בממשלות מסביב לעולם. מודעות פרסום נוצצות הפכו בשנים האחרונות לאחד מאמצעי הגרינוושינג המרכזיים של תאגידי הדלקים המזהמים. מאחורי המודעות הירוקות הם מסתירים מציאות עגומה של זיהום, אירועי מזג אוויר קיצוניים וקונפליקטים אלימים. מחאת גרינפיס מחזקת את יוזמת האזרחים האירופאית, במסגרתה דורשים אזרחי אירופה לאסור על תאגידי האנרגיה או חברות המשתמשות במוצריהם, לפרסם מודעות המקדמות שימוש במוצרים אשר גורמים להחרפת משבר האקלים.
אחד הח"כים הירוקים והחרוצים ביותר בכנסת נדחק החוצה ממפלגתו של בני גנץ
איחודן של המפלגות "כחול לבן" ו"תקווה חדשה", הוביל לדחיקתו של ח"כ פרופ' אלון טל למקום לא ריאלי ברשימת "המחנה הממלכתי" לכנסת הקרובה. ח"כ טל נחשב לאחת מן הדמויות הבולטות של התנועה הסביבתית בישראל והוא פרלמנטר אמיץ ומסור, אשר בלט במיוחד בעשייה הסביבתית בכנסת האחרונה ואף נבחר על ידי ארגון "שקוף" כח"כ השני בחריצותו בכנסת. הוא כיהן כיו"ר הוועדה לסביבה, אקלים ובריאות, ערך למעלה מ-70 סיורי שטח במאבקי סביבה בכל הארץ והעלה לסדר היום נושאים קריטיים לבריאות הציבור והסביבה, כגון: מפגעים ממפעלים מזהמים של טייקונים, הסרת החיסיון מהסכם קצא"א, פגיעות בשטחים הפתוחים בישראל ועוד. נוסף על כל אלה, קידם פרופ' טל עשרות הצעות חוק, הנוגעות לנושאים סביבתיים, והיווה את אחד הקולות המשמעותיים ביותר בתחום משבר האקלים וייצוג הציבור בסוגיות סביבתיות בכנסת. יחד עם ארגוני סביבה נוספים, אנחנו קוראים לבני גנץ לשבץ את פרופ' טל בעשירייה הראשונה של רשימת "המחנה הממלכתי", כדי להבטיח ייצוג ראוי של הנושאים החשובים לכולנו בכנסת הבאה. אם אתם מעוניינים להשפיע ולקדם את נושא הסביבה במערכת הבחירות הקרובה מוזמנים לעקוב אחר יוזמת ״לבחור ירוק״.
בנק לאומי מתגייס לטובת המזהמים במפרץ חיפה
בנק לאומי, באמצעות "לאומי פרטנרס", זרוע ההשקעות של הבנק, מוביל מהלך של הנפקת אגרות חוב, באמצעותו תשתלט קבוצת "מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ" על מפעלי בז"ן במפרץ חיפה, בהשקעה של כחצי מיליארד שקלים. במקביל, מקבלת קבוצת "מפעלים פטרוכימיים" תספורת, המוחקת כמיליארד ש"ח מחובותיה, כל זאת מכספי הציבור. כך לפי יוזמת ״כסף נקי״. לאור התחזית, שפרסם מנכ"ל בז"ן, כי צריכת הדלק ב-2050 תהיה דומה לזו של היום, עולה החשש כי קבוצת "מפעלים פטרוכימיים", אליה חברו גורמים נוספים מתעשיית הנפט,תהווה מכשול לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה בהתאם להחלטת הממשלה, בשל החשש שחברת הדלקים תמשיך בפעילות הפטרוכימית ואף תפעל להרחיב אותה, ולמעשה תמנע את הפינוי של המתחם בעשור הקרוב. זיהום אוויר בישראל הורג לפחות 2,500 איש בשנה, יותר מאשר תאונות דרכים ופיגועי טרור גם יחד. בנוסף, התעשייה במפרץ חיפה מחוללת גם זיהומים מזיקים לקרקע, למקורות מים ולים. בלתי מתקבל על הדעת, במיוחד נוכח תמונות הזוועה האקלימיות מרחבי העולם, שבנקים וגורמים מוסדיים ממשיכים, גם ב-2022, להשתמש בכספי הציבור כדי לממן מזהמים סדרתיים ולמחוק את חובותיהם.