משהו גדול קורה בישראל: בואו להיות שותפים למסע של גרינפיס להגנה על החיים בים התיכון!
הים התיכון הוא אוצר טבע בעל חשיבות עולמית ובית לבעלי חיים ימיים מופלאים, כמו צבי ים, לוויתנים, כרישים, דגים מעופפים ועוד. עוד מימי התנ"ך מוכר לנו הסיפור על יונה הנביא והלוויתן, אבל בשל איומים הולכים וגוברים על הים, הדור שלנו עלול להיות האחרון שיהיה עד לכל הפלא הזה.
מחצית מאוכלוסיית בעלי החיים הימיים (יונקים, ציפורים, דגים) נכחדה ב-45 השנים האחרונות; דיג יתר ודיג מכמורות קטלני, זיהום פלסטיק, שפכים, ואחרונים וממש לא חביבים – קידוחים ימיים של תעשיות הדלקים, הכוללים פיצוצים סיסמיים בעומק הים – מאיימים יותר ויותר על החיים בים. עכשיו האגן המזרחי של הים התיכון עומד בפני איום חדש מצד תאגידים בינלאומיים ששואפים לפתוח את מרבית שטחי הים של ישראל לחיפוש והפקה מסוכנים של דלקים. קידוחי נפט וגז מול חופי ישראל מחריפים את משבר האקלים ומאיימים על היונקים הימיים ועל הים בכלל. הים שלנו הוא אוצר שאנחנו יודעים עליו כל כך מעט וכמעט ולא נחקר. אפילו מקום מדהים וייחודי כמו אזור הפרעת פלמחים, שחיים בו בעלי חיים מסתוריים והתגלה רק לאחרונה, אינו חסין מפני התעשייה המזהמת, ומזכיר לנו אמת פשוטה: תאוות הבצע מובילה אותנו להרס של פלא שאנחנו רק מתחילים להכיר.
בגרינפיס אין לנו שום כוונה לוותר במאבק לשמירה על הים התיכון ועל אקלים כדור הארץ.לשם כך, בפעם הראשונה בישראל, אנחנו משיקים משלחת עם חוקרים מובילים מהארץ ומהעולם, שׁיחברו ליחידת הספינות של גרינפיס הבינלאומי, כדי לצאת יחד להפלגה להגנה על החיים בים התיכון.
המסע יצא לדרך עם בואה של מפרשית המחקר של גרינפיס: ״העדה״ (Witness), שזו תהיה משימת הבכורה שלה בעולם! ה"וויטנס" תתחקה במשך שבועות אחר היונקים הימים בשטחי הים של ישראל, רגע לפני שייגרם להם נזק בלתי הפיך. כדי לשמור על הים טוב יותר, עלינו להכיר אותו! ישנו מחסור אדיר בידע מדעי אודות דולפינים ולוויתנים בים התיכון, ואנחנו הישראלים לא מכירים מספיק את המינים שנמצאים כבר בסכנת הכחדה.המחקר הזה יסייע לנו להגן על החיים בים התיכון מפני הפגיעה מצד תעשיות הרסניות.
הצטרפו אלינו ולאלפי ישראלים וישראליות כשגרירים ושגרירות של בעלי החיים בים והחיים על פני האדמה! רק ביחד נוכל להוביל תנועה ציבורית גדולה וחזקה.
החיים בים התיכון זקוקים היום לתמיכה שלך יותר מתמיד!
תומכים במסע המחקר של מפרשית ״וויטנס״ של גרינפיס בישראל
אמנת האוקיינוסים 30×30 – הזדמנות חד פעמית למהלך השימור הגדול בהיסטוריה
האוקיינוסים שלנו מהווים בסיס לכל החיים על פני כדור הארץ, אבל הם גוססים. התמוטטות האקלים, דייג הרסני, זיהום, תהליך ההחמצה והאיום המתהווה של כרייה במים העמוקים, דוחפים את האוקיינוסים לקצה. האוקיינוסים מספקים מחצית מהחמצן על פני כדור הארץ, הם חיוניים לביטחון תזונתי ולפרנסה עבור קהילות חוף ומיליוני אנשים ברחבי העולם, ומסייעים לווסת את האקלים שלנו. בשביל לתמוך באנשים, להציל את חיי הבר ולהתמודד עם משבר האקלים, דרושה בדחיפות תוכנית פעולה להגנה על האוקיינוסים, ובמיוחד על המים הבינלאומיים, שנמצאים מעבר לתחום השיפוט הלאומי – מהם 1% בלבד מצוי תחת שימור והגנה.
משלחת חוקרים של גרינפיס שצללה בנקודה הדרומית ביותר באנטרקטיקה, מצאה בעומק האוקיינוס עושר מרהיב של חיים, לרבות אלמוגים וצורות חיים אחרות. הצלילה, שהתאפשרה רק בגלל שכיסוי הקרח באזור הגיע למינימום היסטורי, מדגישה את הצורך הדחוף בשמורות ימיות ברחבי העולם ובאנטרקטיקה, כדי להגן על מערכות אקולוגיות ייחודיות וחיוניות ולאפשר להן להשתקם. אמנת אוקיינוס גלובלית המגנה על לפחות 30% מהאוקיינוסים עד 2030, היא הסיכוי הטוב ביותר שלנו לחולל את השינוי הדרוש.
היא יכולה להעביר את הכוח מגופי ניהול שמונעים על ידי התעשייה ומתמקדים ברווח קצר-טווח, לגישה חדשה שמונעת מראייה לטווח ארוך, ודואגת לשימור האוקיינוסים כדי להחזיר את בריאותם למען הדורות הנוכחיים והעתידיים.
כמעט חמישה מיליון אנשים מרחבי העולם חתמו על עצומה הקוראת למנהיגי העולם ליצור אמנת אוקיינוס גלובלית חזקה. זו הישורת האחרונה למאבק, תמיכתך חשובה!
אני רוצה לעזור
ההרס באמזונס שובר שיאים, ובמשרד הכלכלה מגדילים את ייבוא הבשר מיערות הגשם
לאחר שבחודש ינואר השנה נרשמה עלייה של 300% בבירוא האמזונס ביחס לחודש ינואר בשנה שעברה, חודש פברואר ראה עלייה של 62% ביחס לפברואר 2021. נתונים אלה פורסמו ימים ספורים לאחר פרסומן של תוצאות מחקר שקבע כי יערות האמזונס מתקרבים לנקודת האל-חזור, שבה תתמוטט המערכת האקולוגית הקיימת, ותגרום ליער להפוך בהדרגה לסוואנה. למרות כל אלה, הקונגרס הברזילאי ממשיך לקדם חוקים אנטי-סביבתיים המעודדים השתלטות על אדמות והפקעתן מידי קהילות ילידיות לטובת כריית מחצבים, קידוחי דלקים פוסילים ותעשיית החקלאות והבשר בניגוד לחוקה הברזילאית.
פנינו לפני מספר שבועות לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי בבקשה להקפיא הליכים המהווים תמריץ ממשלתי להגדלת ייבוא בקר לישראל. תגובת המשרד הייתה: ״אין בכוונתו למנוע מהצרכנים המעוניינים בכך, לצרוך בשר בקר, בין אם הוא בגידול מקומי או מיובא״. ביטול המכס על יבוא בשר טרי יאפשר לכל חברה לייבא כל כמות של בשר טרי לישראל ללא מכס. מלבד טביעת הרגל הפחמנית הגבוהה של בשר בקר, בדיקה שערכנו מעלה כי צריכת הבקר בישראל אחראית לכריתה של כ-50 ק"מ רבוע של יער בדרום אמריקה בכל שנה. יערות האמזונס והצ'אקו הם יערות עד שבהם מגוון ביולוגי עשיר, ותרומתם למיתון אקלים כדור הארץ עצומה. מצער מאוד כי משרדי הכלכלה והאוצר ממשיכים לתת ידם להרס האמזונס, במקום לקדם מדיניות להפחתת צריכת בשר הבקר בישראל בגלל טביעת הרגל הפחמנית העצומה שלו, ולדאוג לכך שאם בשר כבר מיובא לישראל, לפחות לא יהיה כרוך בהרס אקולוגי נוסף.
אני רוצה לעזור
11 שנים לאסון פוקושימה והמלחמה באוקראינה מזכירים לנו את סכנות הגרעין
בשבוע שעבר מלאו 11 שנים לאסון הגרעיני בפוקושימה. יותר מעשור אחרי האסון, מעל 36 אלף בני אדם עדיין לא הורשו לחזור לביתם. נקודות חמות של קרינה ממשיכות להתגלות על ידי צוותי גרינפיס, הארגון האזרחי הבינלאומי היחיד שעדיין מנטר את הקרינה בפוקושימה, וגם אזורים שעברו ניקוי וטיהור מזדהמים מחדש עקב תנועה רדיואקטיבית. בתחנה ההרוסה מאוחסנים למעלה ממיליון טונות של מים מזוהמים הממשיכים להצטבר בכל יום, ובאין פתרון אחר – עתידים להישפך אל הים החל ב-2022, אז צפוי להיגמר מקום האחסון עבורם. ממשלת יפן עדיין מחפשת מקום קבע לקבור בו כ-14 מיליון מ"ק של אפר רדיואקטיבי. מעל לכל, האסון בפוקושימה מזכיר לעולם שגם באחת מהמדינות המתקדמות ביותר מבחינה טכנולוגית, אנרגיה גרעינית אמנם לא פולטת פחמן, אבל היא מסוכנת מאוד בעת אסונות טבע או במהלך לחימה, ועלולות להיות לה השלכות קטסטרופליות.
איפה הכסף? בוועדת הכנסת עדיין מבררים היכן רווחי העתק שהובטחו מתגליות הגז
ורד איל סלדינגר, מנהלת תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס ישראל הציגה בשבוע שעבר בדיון בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל בראשות ח״כ מוסי רז, את ממצאי תחקיר פליטות המתאן המפריך את הערכות משרד האנרגיה על פליטות גז החממה העוצמתי מתעשיית הגז, וכן את ממצאי הדו"ח הכלכלי העצמאי שנעשה עבור גרינפיס, והראה שההשקעה בפיתוח משק הגז אינה כדאית, וכן שקידוחי גז בים מחמירים את משבר האקלים ופוגעים במערכת האקולוגית הרגישה בים התיכון. לאחר פרסום דו"ח ה-IPCC האחרון, ברור כשמש שהמשך החיפושים והקידוחים אינו עולה בקנה אחד עם התמודדות עם משבר האקלים, ולא יאפשר לישראל לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות והמעבר לכלכלה דלת פחמן. בעקבות זאת קראנו למשרד האנרגיה ולממשלה כולה לעמוד בהתחייבות ש-2022 תהיה שנת האנרגיות המתחדשות ולעצור את חיפושי הגז וקידוחי הגז.
אני רוצה לעזור
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור